בלעדי. שרים שזורקים מיליונים לצרכים פוליטיים, ברית טייקונים-צבא-תקשורת ופקידים שפוגעים בציבור כדי לשמור על משרתם. אלו אולי לא נשמעים דברים חדשים, אבל כששר בכיר לשעבר ממפלגת השלטון מדבר עליהם בחופשיות – זה נשמע אחרת לגמרי. שיחה בת כשעה וחצי שהגיעה אלינו הודות למיזם ׳מאה ימים של שקיפות׳ מובילה אותנו להעלות פה (בפלוג, בבלוג של תומר) סיפורים שערורייתיים מפי המתמודד הטרי כחלון. לצד הסיפורים הפוליטיקאי הפופולארי משבץ עקיצות לעבר יאיר לפיד ובנימין נתניהו ופורס את משנתו המדינית. הדברים מובאים מתוך שיחה סגורה שנערכה בחוג בית לפני כחודש בה דיבר כחלון לראשונה על הנעשה מאחורי הקלעים הממשלתיים.
מאת: תומר אביטל וטל שניידר
ההתחקות אחר הצעדים של כחלון מחוץ למפלגת הבית שלו לשעבר, הליכוד – מרתקת. מעבר לזהות האישים שהוא יבחר למפלגתו, מצאנו (תומר ממאה ימים של שקיפות וטל מהפלוג), שהאזנה לשיחות סגורות שכחלון מבצע כיום עם פעילים פוטנציאלים לא רק מלמדות על כוונותיו, אלא גם חושפת את הקישקעס של המנגנון הפוליטי הקיים ואת הסלידה שלו מן המבנים המפלגתיים הקיימים, בעיקר מן הליכוד.
מעבר לשחיתויות, מסתבר שכחלון מתכוון לשבץ למפלגתו החדשה בעיקר מנהיגים מן המגזר העסקי, ״אנשים שהוא מאמין שיוכלו להזיז דברים ולפתור סבכים בירוקרטיים״ וכי הוא מקווה לשבץ לרשימתו 50% נשים. כחלון שהיה שר התקשורת והרווחה – ועיקר תהילתו על קידום תכנית אגף התקציבים באוצר להרחבת התחרות בענף הסלולר – הסביר לשומעיו שוב ושוב שהוא מוטרד מאוד מן המחויבות של שרים בכירים למתפקדים ולפונקציונרים במפלגה, במיוחד לפעילים פוליטיים מקומיים. הקשרים ההדוקים האלה, לדבריו, לא מאפשרים לאותם השרים לחשוב בצורה ״נקייה״ על האינטרס הציבורי הרחב ולעבוד למען הציבור הישראלי בכללותו. הנה הקטעים בהם כחלון משחרר את העניבה.
כשכחלון ניסה להפריע למלאכת חלוקת הג׳ובים של שר בכיר
כחלון יודע לספר סיפור, להחזיק את שומעיו ובשיחה הוא פרש בפניהם את התקלה המרכזית במימוש כוחות השלטון כיום. החיבור בין שר בכיר, פעיל מקומי והעובדה כי אין כיום מגן אמיתי לכספי הציבור. אחת האנקדוטות שחשף בפגישה עם הפעילים, עסקה בהתניה של שר בכיר לפיה אם לא יקבל מראש עיריית קריית שמונה הבטחה לתקן עבור מקורב פוליטי, השר לא יפתור את הבעיה המטרידה את ראש העיר. ״יש שר מסוים חשוב ביותר, באמת שר חשוב ביותר. לא אומר סתם. אמר לראש העיר עד שלא תמנה את הרכז באיזור שלי לסגן, אני לא אתן לך. מה הוא יעשה עכשיו? רכז באיזור. השכר שלו 35 אלף שקל לחודש, עם כל הסיפור מסביב מזכירה וזה וזה… הוא (ראש העיר) אומר לי משה, שלושה וחצי מליון שקל אני גומר את הבעיה של בית ספר. אני גם לא צריך אותו (את הסגן), ביננו, הוא (הסגן) גם לא יעשה כלום.. אוקיי. לקחתי על עצמי את המשימה. אני יודע לפתח קשרים. אני מתקשר לאותו שר. אמר לי (השר) שמע כחלון – אם ההוא לא יהיה, אפסיק לו את הקו שלי, מה אתה אומר?
האם פתרתי לו את הבעיה? (לא) הלכו שלושה וחצי מליון. ואין מה לעשות. זה הסיפור. הוא לא ייתן לך ולא ירצה לעזור לך כי זה החיים שלו (של השר), להיבחר או לא להיבחר. זה מנגנון מפלגתי. זה המנגנון המפלגתי ואותו הדבר זה הוועדים ונציגי הוועדים״.
גם משרדי הממשלה, מבהיר כחלון, מקשים בכוונה לציבור. הוא סיפר כיצד ביקר בתערוכת סלולר בספרד ונחשף שם לסוגי מכשירים סלולריים ומחירים הנמוכים. כאשר התחיל לעבוד על ייבוא המכשירים -וכאן בחלק הזה התיאורים של כחלון יכולים באמת לשמש פרק טוב בפולישוק – כחלון לומד לראשונה על מחלקת התקינה במשרד התקשורת. הוא הולך פיזית לבקר בה ושם רואה את האדם שמעכב במו ידיו (ואיטיותו) את פתיחת השוק לתחרות. [בוידאו החל מדקה 02:45. תודות לארנבת – שסייעה להפוך את ההקלטה לשמישה]
״קומה עשר יושבת הועדה לאישור…. אני עולה למעלה. מנקים את המשרד. יושב בן אדם. שולחן, מחשב לא מחובר לדעתי. וטלפון חוגה או יהלום.. אני אומר לו ׳מה אתה עושה׳? הוא אומר לי אני מקבל פרוספקטים. אבל לא הגדולים (הכוונה היא שהוא לא קורא את הפרוספקטים של החברות הגדולות אלא רק של היבואנים הקטנים). אני בודק שהכל בסדר ואז אני מאשר. כמה אישרת השנה? 30? 40? הוא אומר זה לוקח הרבה זמן עד שאני מאשר, הוא קורא הכל. ואז המכשיר כבר מזדקן.. ואז אני מבין, שאצלי, שר התקשורת של ישראל, יש מי שגורם לכם לשלם 700 מליון יותר לשנה ממה שאתם צריכים לשלם על המכשיר הפשוט. קראתי לעדן (עדן בר-טל, מנכ״ל המשרד אז וכיום מי שמתכנן להיות צמוד לכחלון בבחירות הבאות – ת״א, ט״ש) צריך לסגור את המחלקה…. אמרתי לעדן, תן לו (לעובד) כל תפקיד אחר. מה שהוא רוצה. אתם לא יודעים כמה האנשים האלה יקרים לנו. למשפחות שלהם ולעם ישראל.. סגרנו את המחלקה.. היה צריך לשנות תקנון כי זה תפקיד ששמעון פרס נתן לעוזר של הנהג שלו עוד בשנות הארבעים״, הוסיף בבדיחות הדעת.
האזינו ביוטיוב (הערה – קטעי השיחה, הראשון לעיל וגם רוב הקטעים הבאים המצוטטים להלן מרוכזים כולם בקטע יוטיוב אחד)
הבריתות הסודיות: כשכחלון נשמע כמו גיא רולניק
ואז מגיע עוד קטע שחשוב שכל אזרח ישמע – המאבק של כחלון עם הצבא ועם כלי התקשורת אשר עובדים עבור הצבא ומפרסמים עליו שהוא ״מסכן את בטחון ישראל כדי שלא יפתח את שוק מכשירי הסלולר לייבוא. בסופו של דבר, כך על פי דבריו, הוא מצליח במאבק. סכום הכסף שנחסך עבור הציבור הישראלי (כחלון מנמק את הנתון באובדן ההכנסה שנגרמה לחברות הסלולר בנקודה המסוימת) – 700 מליון ש״ח. [האזינו בוידאו החל מדקה 06:22]
״תקשיבו למה שאני מספר עכשיו: הצבא מתנגד. למה הצבא מתנגד? כי התדר יכול לפגוע ומתנגש בתדרים אחרים. כרמל שאמה ראש הועדה, אמרתי לו תעביר (את האישור), הכל בסדר. לא נראה לי רציני. העברנו. אני מקבל טלפון מקצין בכיר בתקשוב של צהל. מבקש להיפגש דחוף. אני אומר בסדר. בוא. הוא בא אלי ואומר – מה שאתה עושה זה מאוד מסוכן. זה יכול לפגוע בכיפת ברזל. הוא מסביר: ׳התדרים, יכולים להתנגש בתדר׳. אני אומר לו אני לא מבין בזה, ׳שמע יש לי בקשה דבר בשקט. החמאס מחכים בפרדס׳. מה נעשה עם התדרים עכשיו? ׳לא הוא אומר לי, אני רציני׳. אני – איך אתה רציני. יש מליון תדרים בארץ. לפי דוח המכס 400 אלף מכשירים מוברחים בשנה, גם הם פוגעים בכיפת ברזל? רק מה שאני רוצה להוריד את המחיר פוגע בכיפת ברזל?
צילום: מרים אלסטר
״אבל לא הייתי שלם עם עצמי, וגם בסלולר, לא ישנתי לילות. זה לא סתם לקחת אחריות כבדה. אני זקוק לגיבוי רציני. למחרת בבוקר, בעיתון ידיעות אחרונות הכתב הצבאי מפרסם: ״כחלון מסכן את בטחון ישראל. מקורות בתעשיה: שר התקשורת הזוי. אשתי פותחת את העיתון, בבקשה, אני 20 שנה אומרת שאתה הזוי (צחוקים). עושים עליכם כזה…. מבזבזים 700 מליון שקל. האובדן הכנסה ממכירת מכשירים היה 700 מליון שקל״.
ואז מגיע החלק הבאמת מעניין: ״הייתי חבר טוב של שר הביטחון אהוד ברק. ביום ראשון אחרי ישיבת הממשלה אמרתי לו את זה.. ברק ענה לי: "תן לי רגע להיכנס לעשות שיחה… יצא אחרי עשר דקות אמר לי 'כחלון תעבירו מה שאתם רוצים פשוט עובדים עליכם!' שר הביטחון אומר על הצבא- 'עובדים עליכם'. עכשיו שימו לב מה קורה פה… חס וחלילה הצבא והקצין לא מושחתים – יש פה בריתות ישנות ששכחו לשחרר אותם. צבא, טייקונים, תקשורת. כשאני מתקשר לכלי תקשורת לשאול למה כתבו ככה הם אומרים לי ׳הקבוצות שלהם מפרסמות ב-400 מיליון שקל בשנה. בכמה אתה מפרסם?׳ זה הסיפור. זה הסיפור. אתה מביא רפורמה קטנה יש אינסוף לחצים. הם יודעים לרתק את האדם״.
״לפיד? חוסר אחריות שגובל ביהירות״
בשלב מסוים במפגש פונה כחלון לשאלות הקהל. אחת הנשים היושבות בחדר שואלת אותו בצורה ישירה מדוע לסמוך עליו? מדוע כשהוא יכנס הדברים ישתנו? הרי נכנס כוח חדש וצעיר לכנסת במערכת הבחירות האחרונות. כחלון, בלי לחשוב יותר מדי ממטיר את הביקורת שלו על שר האוצר יאיר לפיד (הוא גם לא חוסך משאר חברי הממשלה, שחושבים ש״משילות תפתור את הבעיות". לדבריו ״הרי המשילות היא סתם תירוץ. ראש ממשלה בישראל הוא מאוד חזק ויכול לעשות מה שהוא רוצה עם או בלי הקבינט שלו״).
כחלון מספר כיצד התקדם בסולם הדרגות הפוליטי, כיצד היה בחרדות כשהוא עצמו קיבל תפקידים בכירים כמו יו״ר ועדת הכלכלה ואחר כך שר. במענה לשאלה: ״מה הלקחים? למה אתה חושב שתצליח יותר? זה הפחד של המבוגרים פה מביננו שעברו כמה כאלה… אם את נכנסת לכנסת״ הוא מבהיר ״(כשאת נכנסת) את לא מבינה בהצעות חוק פרטיות, מה זה ועדת כלכלה, הצעת חוק ממשלתית, את לא מבינה בכלכלה, את לא יודעת. ואת לוקחת תפקיד. שר אוצר או שר הבטחון… ינואר 2013, אני הייתי שר תקשורת ושר הרווחה. היה לחץ ציבורי כחלון לאוצר כחלון לאוצר… רה"מ אמר לי.. הוא לא אמר לי 'בוא תהיה שר אוצר', אלא רק אמר לי "תחשוב למדינה'. ואני אמרתי לו, ראש הממשלה, אני לא יודע להיות שר אוצר. משרד התקשורת זה אגף במשרד האוצר. אגף!
״הייתי ראש לשכת שר, סגן יו״ר כנסת, חבר כל הועדות בכנסת, יו״ר הועדת כלכלה, רפורמה בבנקאות, הייתי שר ועדיין היתה לי חרדת קודש לקבל את תפקיד שר האוצר. אני לא רוצה להגיד שום דבר על לפיד, לדעתי דחפו לו את זה, אבל לא חשוב. הוא לא יכול להצליח. איך? איך אני אומר לכם את זה. אני אומר לכם, עם כל האמפתיה אליו, (יש לו) חוסר אחריות שגובל ביהירות״. [האזינו בוידאו החל מדקה 09:03] לדבריו ״תתני לי מחר, ביום שישי עשרה לשמונה, תושיבי אותי על כסא המגיש באולפן שישי, אני אסתכל על המצלמה הכבויה, אני לא יודע לעשות את זה״.
ראוי לציין, אגב, שבשלב אחר במפגש, כחלון מתייחס גם כן ללפיד ואומר שצריך להעריך את העובדה שפנה לפוליטיקה ״זה לא פשוט להיות שם. הוא עזב את הקופסה הנוחה ובא לשם. מגיע לו את הקרדיט על זה. כשקראתי שהוא אמר שהוא לא מתחרט, גם אם זו אמירה טקטית, אני מעריך את זה והכוונות שלו טובות. ואני אומר כי חשוב שעוד אנשים טובים יבואו״.
״אני ליכוד רך. צריך ויתורים. נתניהו מכניס אותנו לממ״דים״
כחלון מודה במהלך השיחה שהנושא המדיני פחות טורד את מנוחתו ורומז שאפילו לא התעניין בכך: ״החלק האחרון הוא הנושא המדיני. למרות שזה לא הפורטה שלי כל החיים עסקתי בנושא החברתי… זה חלק מן המערכת, גם אם אתה פחות נמשך לסיפור הבטחוני. העמדות המדיניות שלי הן מה שנקרא ליכוד רך, של בגין. הליכוד מורכב משניים: דור המעברות, דור המחתרות. אני מן המעברות. וזה הליכוד. גוף שיודע לעשות שלום, יודע לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל. [האזינו בוידאו החל מדקה 10:37]
״היום, בכל באופן עקרוני גם לנו וגם לפלסטינים. אסור להחמיץ אפשרות לשלום. אבו מאזן לדעתי מי שכתב לו את הנאום זה ביבי. כדי שזה ינכה את וזה ינכה את זה. ההוא יש לו את הימין שלו, החמאס והג'יהאד, ההוא יש לו פה את זה, ואז גמרו את העניין: 'אתה תגיד ככה אני אגיד ככה, נגמור שנינו נלך הביתה.
״בגדול, הכלכלה שלנו ושלהם צריכה את זה. ואנחנו צריכים את זה מול העולם. אפילו פחות מול הפלסטינים, אלא מול העולם. יש פה ציר חדש. יש פה הזדמנות אדירה. מדינות יציבות באופן יחסי, מצרים וירדן, סעודיה, מרוקו. הציר הזה יש לו השפעה גדולה מאוד גדולה על הרשות. הציר הזה בעתיד אמור לטפל ברשות. הכסף שלהם יגיע משם. מה שאנחנו נצליח לסגור איתם ולהביא אותם פנימה ושלום עם כל העולם הערבי. המילה שלום גדולה. כל הזמן היה לנו אירופה או ארה״ב. פתאום יש לנו משהו יותר רחב. ובעתיד גם טורקיה. אנחנו צריכים את הציר הזה חזק כי יכול לתת לנו מענה לבעיה אקוטית והיא לעשות שלום. הבעיה שלנו שאנחנו מוסרים נכסים ואנחנו מקבלים פיסת נייר. פיסת הנייר של אוסלו לא עבדה טוב..בגדול אם קבוצת המדינות תדע לתת ערבויות, גם פה בתוך מדינת ישראל, יהיה אפשר להגיע להסכמים עם ויתורים וכולם מבינים שצריכים להיות פה ויתורים. אמריקה ואירופה ימחאו כפיים.
״קחו עכשיו את כל ההפחדות, עוד פעם איראן ועוד פעם זה.לפני כמה ימים שמעתי ברדיו מקומי שיחות עם מאזינים. עלה מאזין ואמר למנחה: ״תגיד, התפקיד של ראש הממשלה זה להפחיד את האויב. כל פעם שהוא מדבר אני רץ לממ״ד. האויבים שלנו הם אלו שצריכים לרוץ לממ״ד״.
כמה עולה ללחוץ על פקודת העברה באתרי הבנקים?
גם על מחלבות הבנקים מדבר הטוען לכתר. כחלון מודע לרווחים האסטרונומיים בענף ומתבטא ולא לראשונה בחופשיות רבה נגד ראשי המערכת הפיננסית. הוא לועג לבנקים, שגובים עמלות על דמי שמירת צ׳קים (או דמי הפקדה): ״מעבירים כסף באמצעות הקלדה. אתם רוצים דמי שמירה? מה אתם באמת יושבים שם בלילה ושומרים על הכסף? …כשבנק מעביר כסף מחשבון לחשבון באמצעות הקלדה, ולוקח על זה.. 34.30 ש״ח. על מה אתה רוצה? יש פה עמלות מטורפות. לא נקיות. ..אתם מבינים איך זה עובד? בדיוק כמו בסלולר, בדיוק כמו בדיור. כל אחד גוזר, כי הוא יכול והממשלה עוצמת עיניים״.
ריץ׳-רץ׳ לשלטון
בפגישה גם חשף כחלון את תכניותיו לשילוב נשים ברשימתו. כאן כחלון נזהר מלתת התחייבות מפורשת אך מספק הצהרת כוונות משמעותית. הוא דוגל ומאמין בשיטת הריץ׳-רץ, כלומר בשילוב נשים ברשימה לכנסת בשיטת לסירוגין – גבר, אישה, גבר אישה. מה שאומר שאם יפעל כך, תכיל רשימתו 50% נשים בכל עשיריה. ״אני לא רוצה להישמע מתחנף. אני אגיד משהו שלא בטוח יקרה. אני חושב שנגרם פה עוול מטורף. אני מנסה, לא מבטיח שאצליח, שגם ברשימה שלי יהיה ריץ׳-רץ׳ אמיתי. לא חמש אחרונות נשים. גבר אישה וגבר אישה. מתוך אמונה שלמה. יושבים פה החבר׳ה שלי חושבים שיש לי טראומה עם גברים. אני באמת מאמין בזה״.
כחלון העדיף שלא להתייחס לפרסום, מלבד התגובה הבאה ״מלשכת כחלון נמסר כי בניגוד למשתמע הדברים הללו לא נכתבו על ידי ידיעות אחרונות, אלא נאמרו על ידי גורמי צבא שהופיעו אז בוועדת הכלכלה״.
אגב, כחלון יוצא פה אולי כלוחם צדק (אף שזה לחלוטין לא הגיע מאנשיו) – עוד לפני שעשה מספיק כדי להילחם במנגנונים עליהם הוא מדבר. לכן התלבטתי אם זה בכלל מתאים למיזם. החלטתי בסוף שכן כי יש בפנים חומרים חשובים על איך עובד המנגנון. חדשניים. אם כעת כחלון לא יענה על שאלות כמו ׳מי השר הבכיר המושחת?׳, או ׳למה הוא לא שינה מבפנים ודיווח לנו את כל זה בזמן אמת?׳ – אני, אישית, חושב שעל הציבור להשאיר אותו בחוץ.
גופי תקשורת – נשמח שתשתמשו, גם נשמח שתעניקו קרדיט ל׳מאה ימים של שקיפות׳ ולטל שניידר. גלובס לא עשו כך לגבי חשיפת השכר היומי הגבוה במיוחד של גדעון סער – ופגעו בנו ובתומכי המיזם.
המידע הגיע הודות למיזם ׳מאה ימים של שקיפות׳ אותו מנסה לאסור יו״ר הכנסת בחוק. עוד מתוצרי המיזם: תרגיל השכר של גדעון סער, הקשרים הצפופים בין יו״ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן והלוביסטית, וניתוח ראשוני של הוצאות משרדי הממשלה. תודות לארנבת – שסייעה להפוך את ההקלטה לשמישה.
ומה כחלון עשה במנגנון המושחת הזה?
האם הוא "שיחק את המשחק" או התקדם במעלה הסולם הפוליטי תוך שהוא מתבונן מהצד על השחיתות?
להלן קטע מכתב שפורסמה בוואלה
מקורביו של משה כחלון, שהיה ראש לשכתו ויועצו הבכיר של השר לביטחון פנים עוזי לנדאו, ונבחר למקום ה-26 ברשימת הליכוד לכנסת: "לשכת השר היא מקום שמתרכזות בו הרבה פניות של אנשים, ואין שום פסול שנעזור לאנשים הללו"
משה כחלון, ראש לשכתו ויועצו הבכיר של השר לביטחון פנים עוזי לנדאו בקדנציה האחרונה, הוכיח שאפשר להתקדם בליכוד בדרך אחרת. כחלון נבחר למקום ה-26 ברשימת הליכוד לכנסת, ומקורבים מודים שכדי להיבחר היה עליו לעזור להרבה חברים ו"להוכיח עשיה".
לפני כחודשיים, למשל, החליט השר לנדאו בעצתו של כחלון, למנות את תת ניצב גבי גל לתפקיד ראש אגף תקציבים ובקרה במשרד לביטחון פנים. זמן קצר אחר כך, שוב בעצת כחלון, החליט להעלות את גל לדרגת ניצב, דבר הכרוך בשיפור משמעותי בתנאים ובמשכורת שיעלה למדינה כ-700 אלף שקל יותר מעלות העסקתו של אזרח בתפקיד. גל נחשב בדרך כלל לקצין מוכשר, אך לזכותו נזקף גם "ייחוס משפחתי": בני משפחתה של רעייתו נחשבת כפעילה בליכוד וכבעלת קשרי ידידות עם מתפקדים שונים.
בכירים במשטרה ובשב"ס אומרים כי הם לא זוכרים ראש לשכה, או יועץ פוליטי של שר, שהיה כה עסוק וכה מעורב במינויים פנימיים בשני הארגונים הללו. השר לנדאו, אומרים במשרד לביטחון פנים ובמשטרה, הושפע מאוד מהצעותיו של כחלון, ולא פעם התעמת עם מפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי, על מינויים שונים ועל הענקת דרגות.
מקורבי כחלון מודים כי אכן פעל כך, ואומרים: "לשכת השר היא מקום שמתרכזות בו הרבה פניות של אנשים, ואין שום פסול שנעזור לאנשים הללו". בכיר במשטרה אומר: "סדר היום של כחלון היה פוליטי לחלוטין, וחבל שגם מינויים לשב"ס ולמשטרה צריכים להיות מושפעים מכך". כחלון מסר בתגובה: "כל מה שעשיתי היה במסגרת התפקיד ובמסגרת החוק".
http://news.walla.co.il/item/324074
מיהו השר המושחת זה א.
ב זה מיהו הקצין שמשקר לשר בשליחותם של בעלי הון.
שילך לעבוד אצלם ולא יעמיד פנים שהוא משרת הציבור.
וכיצד ומי קידמו את התדרים לחברות הסלולר ברשות הפלסטינית…ספר ספר שהציבור יכיר את אלה שאיתנו ואלה שכבר לא איתנו…
למה זה נורא מזכיר לי את לפיד?
כי אתה לא בוחן תוכן. לפיד לא דיבר על כלכלה ולא היתה לו תכנית כלכלית. לכן הוא שר אוצר כושל. הוא דיבר עם סיסמאות וגם על חינוך ושלום. אבל לא על כלכלה.
מצד אחד כחלון מזלזל בטענות על חוסר המשילות. מצד שני הוא מספר על הפקיד הזוטר ביותר במשרדו, שהיה צריך להעיף אותו כדי לשחרר רפורמה שהשר והממשלה (!!) קבעו. אז קצת צניעות, מר כחלון. אני ואני ואני.
מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ״ילד מעברת גבעת אולגה״ (ציטוט מדברי ביבי), בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל"ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות "ועדת שישינסקי" הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!
בברכה
משה קלוז
משה כחלון דאג לייצר לעצמו תדמית של צנוע וכמי שנלחם בעד זכויות הציבור, בפועל מתברר כי הוא קודם כל דאג שרעייתו ליאורה כחלון תתמנה להיות דירקטורית בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית; ליאורה כחלון שמשה שם כיו״ר ועד הביקורת, אך לא נקפה אצבע כדי למנוע את כל השערוריות שהתרחשו בקרן.
בהמשך דאג משה כחלון שרעייתו ליאורה כחלון תתמנה להיות עוזרת מנכ״ל בית קריגר בחיפה, ותוך זמן לא רב, הוקפצה לתקיד המנכ״ל
מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ילד מעברת גבעת אולגה, בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל"ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות "ועדת שישינסקי" הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!
משה כחלון דואג גם לייצר לעצמו תדמית של צנוע, וכמי שנלחם בעד זכויות הציבור, בפועל מתברר כי הוא קודם כל דאג שרעייתו ליאורה כחלון תתמנה להיות דירקטורית בקרן הפנסיה השערורייתית של הסתדרות העובדים הלאומית; ליאורה כחלון שמשה שם כדירקטורית וכיו״ר ועדת הביקורת, אך לא נקפה אצבע כדי למנוע את כל השערוריות שהתרחשו בקרן.
בהמשך דאג משה כחלון בתיאום עם ראש העיר חיפה יונה יהב, שרעייתו ליאורה כחלון, תתמנה תחילה להיות עוזרת מנכ״ל בית קריגר בחיפה, ותוך זמן לא רב, הוקפצה לתפקיד המנכ״ל.
משה כחלון מיתמם, הוא הרי יודע היטב, שכל ״המיזם״ שלו להקמת מפלגה, הוא תכנית ״מלכודת הדבש״ שיזם, אירגן ומימן טייקון הגז והנדל״ן יצחק תשובה.
משנוכח יצחק תשובה, שביבי נתניהו לא תומך בו מספיק מול מסקנות המיסוי של ועדת שישינסקי, הוא גמר אומר בליבו, לייצר בשקט בשקט, ״מפלגת דחליל״ שתהווה מנוף לסחיטת ממשלות ישראל.
הדמות שבחר יצחק תשובה לעמוד בראש המהלך הוא משה כחלון, שבשל התדמית שלו כמי שהוזיל את מחירי הסלולר, נתפס כגורם שיוכל להתאים ל״מלכודת הדבש״ שנבנתה: – ״הציבור רוצה שינוי״ ״הציבור רוצה SALE של מחירי סוף העונה, ״הציבור יקבל״, אבל רק אחרי שממשלת ישראל בזכות רדידותו של הציבור, תיכנס למלכודת.
משה כחלון כשהיה שר הרווחה, הצביע ברוב המקרים נגד חוקים חברתיים, אבל הוא מתאים מאוד לתכנית הזדונית של יצחק תשובה: אם נתניהו יהיה חייב לצרף את מפלגת כחלון לממשלתו, ניתן יהיה לסחוט ממנו את תפקיד שר האוצר עבור כחלון, או לפחות לאשר הקלות במיסוי ובזיכיונות של הטייקון יצחק תשובה.
זה נכון שהמזימה אולי לא כל כך שקופה, אך היא שרירה וקיימת: ״תצביעו כחלון, תקבלו את יצחק תשובה על הכתפיים של נתניהו ועל הצוואר של כולנו….
משנוכח יצחק תשובה, שביבי נתניהו לא תומך בו מספיק מול מסקנות המיסוי של ועדת שישינסקי, הוא גמר או ר בליבו, לייצר בשקט בשקט, ״מפלגת דחליל״ שתהווה מנוף לסחיטת ממשלות ישראל.
הדמות שבחר יצחק תשובה לעמוד בראש המהלך הוא משה כחלון, שבשל התשמית שלו כמי שהוזיל את מחירי הסלולר, נתפס כגורם שיוכל להתאים ל״מלכודת הדבש״ שנבנתה: – ״הציבור רוצה שינוי״ ״הציבור רוצה SALE של מחירי סוף העונה, ״הציבור יקבל״, אבל רק אחרי שממשלת ישראל בזכות רדידותו של הציבור, תיכנס למלכודת.
משה כחלון כשהיה שר הרווחה, הצביע ברוב המקרים נגד חוקים חברתיים.
אם נתניהו יהיה חייב לצרף את מפלגת כחלון לממשלתו, ניתן יהיה לסחוט ממנו את תפקיד שר האוצר עבור כחלון.
״תצביעו כחלון, תקבלו את יצחק תשובה על הכתפיים של נתניהו ועל הצוואר של כולנו….
מי שמחפש הגיון כלכלי יתאכזב מהר. משה כחלון נמצא כעת במהלך שתוכנן לפרטי פרטים על ידי הטייקון יצחק תשובה. בגדול זאת ״מלחמת עולם״ בין טייקון הגז והנדל״ן יצחק תשובה, חברת נובל אנרג׳י, וממשלת ישראל. הויכוח בעיקרו הוא האם אוצרות הטבע של הציבור יופקעו מחזקת הציבור וישמשו את האינטרסים של יצחק תשובה, נובל אנרג׳י, ממשלת ארה״ב ועוד כמה ״נשמות טובות״. משה כחלון הוא לא איזה מושיע, אלא בסה״כ ״שחקן משנה״ במחזה טראגי, בו ״השמן יהיה יותר שמן והרזה יהיה יותר רזה״. כל התמימים שחושבים שמצאו ״עגל זהב״ בדמותו האפרורית של כחלון, לא מבינים שהמטרה של הזוממים הינה להפעיל לחצים וסחיטות יל הממשלה שהיא בלאו הכי ממשלה צולעת ומגומגמת.