שירת רווחה – מסע בעקבות שירתו של השר מאיר כהן

אחרי שדיסקסנו בפייסבוק על הפוסט המופלא של מאיר כהן תהיתי האם פנינות טקסטואליות נוספות מתחבאות בדפו של שר הרווחה. יום הולדתו שחל ממש היום (15.11) סיפק תירוץ נהדר לבחינת הנושא. ואכן, חפירה שערכתי עם גרפיקאית מוכשרת בעמודו לימדה על כשרון חבוי. כמעט כל סטטוס מ-2014 הוא שירה צרופה. הכתיבה עשירה באלמנטיים רומנטיים אך מהולה בארועים מוכרים עד כאב, כמו בשירו ״בזיון״.

שירתו של כהן יכולה לנגוע בציבורים רחבים. השר מרשה לעצמו להטיל בפייסבוק זרקור מדויק על ארועי היומיום, כמו חופשה משפחתית (״דווקא עכשיו חופשה…./באשקלון!/גם ליהנות מסופ״ש רגוע/עם אשתי נעמה/והחברים במלון/באשקלון/וגם לחזק את הדרום/שילוב מנצח״), ואף על שימוש ב waze:

כל זאת בקריצה המזכירה לנו את מעמדו הרם. כך למשל ביצירת המופת ״המפעל הציוני״ בו כהן מעביר תחושה ששיחת טלפון פשוטה ממנו יכולה להרעיד עולמות.

כהן מלין לא אחת על הקושי בהגשמת חלומותיו ושאיפותיו. תפקידו כופה עליו לא מעט אילוצים גשמיים, חשובים לא פחות, אך מתסכלים. בניסוח תמציתי במיוחד קובל כהן ״אנוכי בכנסת/אבל הלב עם תושבי שדרות ועוטף עזה!״ (ללא שם)

תקוותיו לא אחת משובצות בקריאות שבר אך הן מסרבות לגווע. באחד הרגעים היותר מרגשים לאורך השנה הזכיר כהן לקוראיו כי ״עם כל הבעיות והביקורות/אני גאה/כי יש לנו ארץ נהדרת/ועם ישראל חי!״

גם כשתקוות נכזבות – כהן משתף אותנו בתחושותיו הפנימיות: ״זה היה יום מלא הפתעות ועבודה קשה/פעלתי נמרצות וקיוויתי לבחירתו של מאיר שיטרית/מועמד ראוי וטוב שהיה באמת קרוב״. (ללא שם)

בשירתו מתאר שר הרווחה גם את המציאות מחוץ למגדל השן בירושלים. הוא מרבה להתייחס לשיטוטיו במדינה ולאוכלוסיות מודרות ולא שוכח את מכורתו. המתח ניכר בין רצונו ל׳עשייה׳ (מושג יסוד בשירתו) לבין הבירוקרטיה המכבידה. אך נראה כי הטוב סופו לנצח:

נסיים עם מילותיו המדויקות, הלא הן מטאפורה להישגיו בשנת 2014, אף שהן מתמקדות בנקודה אחת בלבד על ספקטרום אינסופי של אתגרים עמו נאלץ להתמודד השר כהן:

״נמשיך לעשות/לסייע וחשוב מכך/לראות את אתגריהם של העיוורים ולקויי הראייה בישראל״