כמה המדינה מוציאה על דת? בדיקה מקיפה

עדכון 2023: הביזה ממשיכה. חצי מיליארד שקל מכספי המסים שלנו יוזרמו ל״עידוד מסורת״.

כפי שתראו למטה: כולנו כבר מממנים אינספור תכניות דת והחזרה בתשובה בתקציבי עתק. עמותות ל״חינוך ילדי ישראל ברוח תורתנו הקדושה״, ל״הנחלת המשפט העברי״, להחזרה בתשובה בת״א ועוד ועוד – כבר מקבלות מאיתנו כספים רבים. למטה – הבדיקה שעשיתי בעבר.

הכתבה המקורית:

לאחרונה פרסמתי את ההסכמים הקואליציוניים שנחשפו סוף סוף במלואם. לראשונה פורטו שמות הח"כים שהצליחו לסחוט סביב העברת התקציב מיליונים למקוואות, זהות יהודית, עמותות להנצחת רבנים וכן הלאה.

"קשה לי אישית שהמילים ׳דת׳ ו׳יהדות׳ מופיעות בסיכומים התקציביים האישיים של הח״כים יותר מה׳ הידיעה", הודתי, "אבל זה בסדר. אני כנראה לא הרוב. זה לא משנה את העובדה שאנחנו חיים בעידן מ-ד-ה-י-ם". הכוונה הייתה לשקיפות שאפשרה סוף סוף לראות לאן הולך כל שקל, ומי תיעל אותו.

למחרת פנה אלי מנכ"ל עמותת "ישראל חופשית" שפועלת לקידום חופש דת וחופש מדת. הוא שאל אם אוכל לסרוק את תקציב המדינה בחיפוש אחר כל אותם שקלים. זה חפף את תפיסת עולמי ב-100%. הסכמתי מייד, וצללתי פנימה.

סעיפי הדת פזורים כחול על פני הים

גילינו שבניגוד לביטחון, החינוך והתרבות למשל, אין ל'דת' נתח תקציבי מובהק וברור. נכון, ישנו "המשרד לשירותי דת", אולם הכספים המוקצים לו הם רק חלקיק מסך התקציבים המתועלים למימון מפעלי הדת השונים, ואלה רבים מאוד. המספרים הצטרפו זה לזה, תקנה הובילה לתקנה, והרשימה התארכה מדי יום בעמודים נוספים (לפניכם התמצית).

"רצינו לבדוק את כל ההוצאות שמדינת ישראל מוציאה על דת זה מסיבה פשוטה. הדבר הזה אמור להיות מרוכז במקום אחד, שקוף וברור ושכל אזרח יידע בכמה מתוך התקציב השנתי הולך לפעילות דת", הסביר מיקי גיצין, מנכ"ל תנועת ישראל חופשית.

דעתי האישית היא שכשהציבור, כמו בישראל, מחויב לממן את הדת – או אז נוסדים פחד וסלידה, תהום בין מגזרית ואיבה בין המתפרנסים מהדת למפרנסיהם שעל חלקם הדבר נכפה.

אבל חשוב להדגיש: לא משנה אם תפיסת עולמי היא נחלת הרוב או לא. מטרת הבדיקה היא לשקף לציבור בדיוק כמה עולה לו הדת היהודית. גם אם אתם דוגלים במימון מפעלי דת הרשמית של רוב תושבי המדינה –  אין סיבה שלא תדעו כמה זה עולה. אם זה לשם לחימה להגדלת התקציב או לשם השוואות לאורך השנים ומדדים אחרים. לכמת מאפשר לשנות. שקיפות היא לא טוב או רע. היא כלי שיכול להשכיל ולהעמיק את הדיון.

עוד אציין: הנתח התקציבי המוקדש לדת מתנהג כמו מפלס הכנרת  – גדל וקטן מדי יום. תקצוב עמותה מסוימת יכל להתכווץ או להתנפח תוך שבועות במאות אלפי שקלים. השינויים התכופים (שתולדתם בפוליטיקה) מקשים על נתונים מהימנים ומדויקים. במילים אחרות חלק מהתקציבים שמופיעים פה כבר השתנו. בנוסף הממשלה לא אוספת נתונים כגון העלמות מס של גופי כשרות פרטיים, למשל, או ויתור על הכנסות מארנונה ממקומות תפילה. כלומר, הסכום הינו הערכה המבוססת על נתוני המדינה עצמה, שאילתות שהועברו למשרדים ובדיקה עם מקורות ממשלתיים. חסרים נתונים רבים משום שאינם קיימים או שהמשרדים סירבו להעבירם. מאידך כללתי נתונים שחלקכם לא יסכים עימם. לי יצא 8.7 מיליארד שקל. לכם יכול לצאת מספר אחר – בשביל זה הפירוט למטה.

מסרק דיגיטלי

תקציב הישיבות והחינוך העצמאי במשרד החינוך ידוע לכל, אולם המעבר עם מסרק צפוף ודיגיטלי גילה למשל איך משרד המשפטים מתעל כספים לחוקרי דת, כיצד גם בסעיפים כלליים כמו 'תנועות נוער' מתחבאים עוד מיליונים המועברים לעמותות כמו "צבאות ה' בע"מ" שפועלת להחדרת ערכים יהודיים בילדים ובני נוער. התקשרויות אחרות בנות מיליוני שקלים מכספינו מסבסדות מגורים למחזירים בתשובה בלב תל אביב, אינספור הילולות, איגוד כתבי קודש וקידום חקלאות, פוריות, ותרבות לפי ההלכה.

חשוב לציין כי את התחקיר הזה לא היה ניתן לבצע לפני עשור, ואפילו לא אשתקד. ביצעתי אותו כעת הודות לשקיפות המתגברת של המידע שחולקת המדינה, ובמיוחד הודות לנגישותו – מפעל עליו אמונים המתנדבים בעמותת "הסדנא לידע ציבורי".

הנחות יסוד ששימשו אותי בבדיקה:

• לנסות להציג את התשובה לשאלה 'כמה עולה הדת למדינה' – בצורה הרחבה ביותר, לצד הצגת כלל הסעיפים הקשורים לדת.
• המבחן העיקרי שלי היה: אם הייתה הפרדה מלאה בין דת למדינה – האם הנושאים האלו היו ממומנים?
• חסרים סעיפים כגון תוצר אבוד מאי-עבודה, פטורים מארנונה ועוד. מאידך כן כלולים תקציבים של מוסדות שהיו להם עלויות חלופות, בעיקר במשרד החינוך.
• בשורה התחתונה – בנינו מאגר מידע להוצאות בעלות צביון דתי. ברור שרוב התקציבים לגיטימיים. המטרה הינה למפות את המרחב התקציבי של יחסי הדת והמדינה.
• כאמור גם אזרחים שדוגלים במימון מפעלי הדת הרשמית של רוב תושבי המדינה, וגם אלה המתנגדים לכך, צריכים לדעת כמה זה עולה – בין אם ישתמשו במידע הזה כדי להיאבק למען צמצום התקציבים ובין אם הם תומכים בהגדלתם.
• למי שיש שאלות על הנתונים או לגבי מה כללנו – אשמח מאוד לשמוע. אני עומד ב-100% מאחורי המספרים והבחירות שלנו. עבדתי על זה כחודשיים, מומלץ להקדיש לזה עשר דקות.

נ.ב במגזין דהמרקר החודשי של אפריל פרסמנו גם השוואות לאורך השנים, וגם ניתוח משווה לתקציב המשרד. לפניכם הממצאים נטו. קריאה נעימה.

משרד המשפטים

הנחלת המשפט העברי (מיליון שקל)

המשרד מתקצב מחקרים מתוקף חוק יסודות המשפט העברי – בסעיף שנקרא 'תמיכה בארגונים הפועלים להנחלת המשפט העברי'. העלות ב-2016: מיליון שקל (הוגדל דרך ההסכמים הקואליציוניים מ- 365 אלף שקל). בין ההתקשרויות:

• מחקר השוואתי בין המשפט העברי לחוקי מדינת ישראל בתחום חוק הכשרות המשפטית (100 אלף שקל)
• מחקר תורני בתחום ׳חוק העונשין – עיקרים בתחום הפלילי׳ (15 אלף שקל)

משרד החינוך

תרבות יהודית (142 מיליון שקל). הכסף הולך בין השאר ל:

• סייעתם לעמותת "תורה ויהדות לעם" לייסד רשת שיעורי תורה וסעד רוחני לנוער ברחבי הארץ דרך 8.3 מיליון שקל (ב-2016) מכספי המסים שלכם.
  העברתם בשנתיים האחרונות 10 מיליון שקל כדי ש"רשת שעורי תורה" הממוקמים בערד יקדישו את זמנם "לחינוך ילדי ישראל ברוח תורתנו הקדושה".
• "הידברות – ארגון לקירוב לבבות" שפועל להחזרה בתשובה (כ-144 אלף שקל ב־2015)

המרכזים להעמקת החינוך היהודי (14.4 מיליון שקל. משה גפני ומיקי זוהר פעלו אישית להגדלת התקציב בחצי מיליון שקל ב־2016). בין הנתמכים מסעיף זה:

•   מרכז "אנשים מאמינים בשהם", המבקש להקנות ערכי מורשת יהודית לילדים במערכת החינוך הממלכתי מחוץ למסגרת הלימודים (חצי מיליון שקל מתחילת העשור).

מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל (14 מיליון שקל. מיקי זוהר הגדיל את התקציב בחצי מיליון שקל ב־ 2016)

• "המדרשה לידע המקדש" שפועלת "ללמד את נושא המקדש וירושלים לכל שכבות העם" ולהגביר את אהבת המקדש אצל ילדים ונוער (כשני מיליון שקל מתחילת העשור).
• "אשכולות – פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית" שפועל לגיוס כספים לטובת מדרשות ומתן שירותי יחסי ציבור לאותן מדרשות החברות בו. אשכולות קיבל כ-4 מיליון שקל מ-2010 דרך סעיף זה.

• פרסי שר החינוך לתרבות יהודית 10.3 –  מיליון שקל

• סעיף התחדשות יהודית: 8.6 מיליון שקל

מיליארד שקל מוקדשים ב-2016 לתמיכה ל׳מוסדות תורניים׳. לאן הכסף מסעיף זה הולך? למשל:

• עמותת "הנקודה היהודית בתל אביב" מתמחה בהקמת מוסדות לימוד תורניים בגוש דן. הם מעודדים מגורים בת"א והוקמו על ידי הרב חיים גנץ במטרה "להעמיד תלמידי חכמים בעלי עוצמה רוחנית ונפשית שלצד גדולתם בתורה קשובים להלכי הנפש של חיי העיר הגדולה" (2.7 מיליון שקל ב־2015 ועוד 346 אלף שקל מסעיף גרעיני חינוך לאומיים). ב־2014 גם המשרד לשירותי דת התקשר עם עמותה זו למיזם משותף להנעמת ביקורם של חילוניים בבתי כנסת  והזרים לה 1.8 מיליון שקל. במקביל עיריית תל אביב תקצבה את העמותה ב-2015 ב־50 אלף שקל.
• כולל אברכים ע"ש הרב הלל פאליי שמתמחה בהכשרת והדרכת בעלי תשובה (1.6 מיליון שקל ב־2015)
• "ארגון החוזרים בתשובה באור יהודה" (236 אלף שקל ב־2015)
• בית מדרש גבוה לבעלי תשובה – באר מים חיים: ממוקמים בתל אביב ומקבלים מימון כדי להכשיר בחורים ואברכים להתעלות בתורה, כדי שיפיצו תורתם לציבור הרחב. ב-2015 קיבלו 184 אלף שקל. הפעילות היא בעיר תל אביב בשכונת קריית שלום
• "ובחרת בחיים" – מוסדות חינוך ולימודי יהדות להגברת התודעה היהודית בציבור – קיבלו ב 2015 כ- 80 אלף שקל
• "צח"י – צעירים חושבים יהדות" שבין השאר מטפל בפגועי נפש תוך סעד רוחני – מקבל מדי שנה כמאה אלף שקלים דרך סעיף זה.
• ׳חב��ותא – המרכז למודעות יהודית' קיבלה מתחילת העשור 2 מיליון שקל (ב-2014 גם בונוס של חצי מיליון שקל דרך החטיבה להתיישבות). אחד המוסדות שלהם – נמצא בברנר 5 ת"א. המטרה שלהם היא ״חינוך והפצת ערכי היהדות והציונות. ארגון אירועי תרבות יהודית. הוצאת ספרים בנושאי דת, יהדות וציונות. קיום מחקר בתחומי החינוך לערכי היהדות והציונות.. עידוד וקידום מגורים בעיר תל אביב וקיום פעילויות בתחומי הרווחה והחינוך הבלתי פורמלי ברחבי העיר״. בין חברי וועד ומורשי החתימה: עקיבא סמוטריץ –  אחיו של של ח"כ בצלאל סמוטריץ.

פעילות נוספת להחזרה בתשובה מסעיפים שונים:

• "ערכים – אגודה להפצת התודעה היהודית"  – קיבלה כשלושה מיליון שקל מתחילת העשור לקידום שעורי תורה ותרבות, תרבות יהודית וגם תמיכה בשידורים קהילתיים. אגב מתרומות קיבלה ב-2012-3 כ-54 מיליון שקל. כ-30 מיליון שקל בשנה הולך לארגון סמינרים ופעילויות. אני (תומר) נכחתי בסמינר החזרה בתשובה שלהם בגיל 27.
• עמותת "נעשה ונשמע המרכז ללימודי יהדות" – קיבלה אשתקד 2.1 מיליון שקל מסעיף תמיכה בשיעורי תורה ותרבות יהודית שלא במסגרת לימודים פורמאליים. ב-2014 כמיליון שקל. ב-2013 674 אלף שקל.
• (תולדות ישורון, ארגון ישראלי לחזרה בתשובה של עולים מברית המועצות לשעבר, קיבל אגב מהמשרד לקליטת עליה בשנים 2008-2010 עשרות אלפי שקלים)

התמיכות לגופים אלו לרוב גדלה באמצעות תקצוב כפול ומשלוש מכמה סעיפי תמיכה. למשל:

• ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" קרית וולפסון מקבלת מעבר ל-139 אלף שקל מסעיף התמיכה במוסדות תורניים – גם מאות אלפי שקל מתקציב החינוך ההתיישבותי של משרד החינוך לסעיפים שונים בהם: הוצאות שמירה ואחזקת תלמידים ישראליים.
• כ-600 אלף שקל בשנה אתם מעבירים ל"יתד התשובה" – מרכז רוחני בצפת שפועל להחזרת נוער בגליל בתשובה ומפעיל גנים מסובסדים.
• בנתיבות הכסף שלכם פועל גם להקניית ערכים רוחניים לנוער וליוצאי צבא דרך מתן שעורי תורה והפעלת כולל ערב לבעלי תשובה דרך "בית יוסף"
  ב-2014 הועברו 281 אלף שקל ל"אביב התורה" עמותה המתמחה בהפצת תורת ארץ ישראל בתל אביב: העמותה מעודדת התיישבות צעירים בתל אביב על ידי תמיכה כספית במשפחות אברכים המעוניינים ללמוד בישיבה אשר מנועים לגור בתל אביב בגלל יוקר המחייה. ב-2015 היא מקבלת דרך סעיף התמיכות 521 אלף שקל, וגם דרך סעיף 'גרעין חינוכי לאומי' תמיכה בסך 100 אלף שקל נוספים.
• הרשימה ארוכה. "אור וישועה", למשל, שמתמחה בתלמודי תורה בחיפה מקבלת דרך סעיף התמיכה 867 אלף שקל ב 2015 ו 74 אלף שקל נוספים דרך תמיכה בגרעינים חינוכיים.
• "אגודת אחרית הימים" שמתמחה ב"לימוד חכמת האמת" קיבלה תקציבים ב 2015 מלא פחות מ 13 סעיפים בתקציב המדינה, בהם 1.7 מיליון שקל תמיכה במוסדות תורניים, 3.4 מיליון שקל "שכר לימוד לחטיבה העליונה" ו-55 אלף שקל שעות על פעילות בלתי פורמלית.

חסידות ויז'ניץ אליה קרוב ח"כ אליעזר מוזס זוכה לתמיכות מיוחדות. החסידות מחזיקה למשל את מוסדות ישועות משה ויז'ניץ בית שמש שקיבלה ב- 2015 כ-461 אלף שקל תמיכה ממשרד החינוך תחת סעיף 'שכר לימוד לגני טרום חובה וחובה בארגונים'. למוסדות ויז'ניץ עפולה עילית זרמו כ- 353 אלף שקל תחת אותו סעיף. 'מוסדות ויז'ניץ בארץ הקודש' שדואגים לבנות ישיבות וכוללים לאברכים קיבל ב 2015 לא פחות מ 10 מיליון שקל כספי תמיכה. מדובר במשפחת מוסדות ענפה הנפוצה גם במודיעין עלית, אשדוד, ירושלים ועוד.

הארגונים עצמם לא קופאים על השמרים. ראשיהם נפגשים עם ח"כים ופועלים דרכם להגדלת הנתח של העוגה. כך למשל לאחרונה נודע לנו כי ערכו פגישה איגוד המרכזים לזהות יהודית עם ניסן סלונימסקי והציגו לו שיטה סדורה לשינוי הקריטריונים במטרה לשנות את הדרך בה מחולקים הכספים.

תמיכה בארגוני נוער ובתנועות נוער (לפחות 16 מיליון שקל מופנים לתנועת נוער דתיות מתוך סך הכל 35 מיליון שקל). בין השאר:

• ארגון "נוער פרחי הדגל" שפועל לקרב את ערכי היהדות בקרב הנוער, ולעודד מילוי החובות המוטלות על האזרחים לפי דיני התורה (8 מיליון שקל בשנתיים האחרונות)
• "ארגון נוער חב"ד: בת מלך הפנסאים – צבאות ה' מועדון המעשים הטובים" שמסייע ל"נשי ובנות ישראל" (חצי מיליון שקל ב 2015).
• צבאות ה בע"מ שפועלים להחדרת ערכים יהודיים בילדים ובני נוער (687 אלף שקל)
• התנועה המסורתית (179 אלף שקל)
• היכלי ענ"ג – ארגון נשות גור: תנועת נוער בישראל המיועדת לבנות חסידות גור (2.5 מיליון שקל ב-2015)
• תנועת הנוער "אריאל" ארגון דתי תורני ציוני. התנועה מחנכת את חניכיה למנהיגות, אחריות ונתינה מתוך יראת שמיים וקיום תורה בשלמות. התנועה מתייחדת בהיותה פועלת בהפרדה מלאה בין בנים לבנות, כחלק מחזון חינוך הנוער מתוך צניעות וקדושה. לתנועה כ80 סניפים ברחבי הארץ, מצפת בצפון ועד מצפה רמון בדרום (3 מיליון שקל ב-2015).
• "עזרא" תנועת הנוער החרדי לאומי בארץ ישראל (3.5 מיליון שקל ב-2015)

אגף החינוך הדתי ותכניות דת בבתי הספר (170 מיליון שקל). בתוך זה למשל:

•   שעות תגבור בגרות ללימודי יהדות (34.8 מיליון שקל). הכסף מנותב למשל ל"אגודת אחרית הימים" שמתמחה ב"לימוד חכמת האמת". אשתקד קיבלה כך 272 אלף שקל
•   העצמה רוחנית בחינוך הממלכתי־דתי (14.3 מיליון שקל)
•   עמותת "הרחבת המעגלים" שפועלת להרחבת מעגלי הציבור התורני־ציוני בארץ ישראל (כ-7 מיליון שקל ב-2014)

תקציבי החינוך הנפרד (שאינם נמצאים תחת פיקוח משרד החינוך או תחת פיקוח חלקי)

• תקציב חינוך מוכר שאינו רשמי 426 מיליון שקל
• (נפרד) מוסדות הפטור 221 מיליון שקל (מתוך זה 211 מיליון שקל לתמיכה וליווי טיולים בתלמודי תורה )
• החינוך העצמאי 1.13 מיליארד שקל (מתוך זה 876 מיליון שקל שעות הוראה בחינוך העצמאי).  בתוך זה נמצא המימון לרשת החינוך של יהדות התורה- בית יעקב

תמיכה בתלמודי תורה (דרך מעין החינוך התורני – רשת החינוך של ש"ס) 7 מיליון שקל. בין הנתמכים מסעיף זה:

• ״מוסדות ירים משה״ שקיבלו אשתקד 1.1 מיליון שקל בסעיף זה. מטרתם: ״להקים לייסד ולנהל בתי כנסת ישיבה וכולל לבני תורה, מוסדות חינוך תלמוד תורה ושיעורי תורה, לחלק מילגות לתלמידים וצדקה לנצרכים״
• "ישיבת אוצר החיים לבעלי תשובה פרדס כץ" שפועלת ל״הקמת ישיבות וכוללים לאברכים ולבעלי תשובה, תלמוד תורה ומוסדות תורה ויהדות״ ממוקמת בבני ברק – יש להם כולל ובית ספר יסודי וגנים בבני ברק וגני ילדים בפרדס כץ. הם קיבלו דרך סעיף תמיכה בתלמודי תורה של ש"ס אשתקד 416 אלף שקל (ועוד 194 אלף שקל ממשרד החינוך דרך תמיכה במוסדות תורניים)
• פעולות מיוחדות במעיין החינוך התורני כולל: אגרות שכפול, חומרים הסעות פטור, שכ"ד ועובדי עזר: 75 מיליון שקל
• שכר, מטה ומינהלה במעין החינוך התורני 7 מיליון שקל

שונות בתוך משרד החינוך, בין השאר:

• תמיכה בתיכונים חרדיים (בתוך שכר לימוד על יסודי) 14.2 מיליון שקל
• בתוך פעילויות ופרויקטים במערכת החינוך: חינוך יהודי בתפוצות – 25 מיליון שקל, (בלחץ יולי אדלשטיין גדל הסעיף ב 3.5 מיליון שקל נוספים)
• בתוך תכנית בתי הספר של החופש הגדול – תכנית כזו לחינוך המוכר שאינו רשמי 50 מיליון שקל
• בתוך תקשוב, טכנולוגיה ומדעים במערכת החינוך:  שילוב תלמידי חטיבה עליונה מהמגזר החרדי בחינוך הטכנולוגי 23.5 מיליון שקל
• בתוך סעיף ׳קדם יסודי׳: שילוב ילדי גן בחינוך המוכר שאינו רשמי 9.1 מיליון שקל, ושילוב ילדי גן בחינוך המוכר שאינו רשמי החרדי 28.9 מיליון שקל

בנוסף קיימות התקשרויות של משרד החינוך בתחום הדת (לפחות 23.5 מיליון שקל השנה). בין השאר:

•    עמותת מבראשית, תנועה חברתית רוחנית לצורך "הפעלת תוכנית חינוכית להעמקת הזהות האזרחית והזהות היהודית־ציונית" (14.5 מיליון שקל)
•    עמותת ׳דעת׳ לצורך קידום תלמידי החינוך הדתי במצוינות לימודית בתחומי התנ"ך, המתמטיקה, המדעים, הטכנולוגיה והאנגלית, תוך הנגשת לימודים לאוכלוסיות עם ייחודיות תרבותית דתית, וייחודיות מגדרית וקהילתית״. זוהי תכנית בהפרדה מגדרית מלאה (2.2 מיליון שקל)
•    חברת סיסטם מעבדות מתקדמות לבקרה על יישום תגבור לימודי היהדות (כ־357 אלף שקל)

• 100 מיליון שקל, קרן סיוע ללומדי תורה (תקנה מס' 20490208). החלטת הממשלה שהתקבלה ואושרה לאחר הגשת התקציב ולכן לא ניתן לראות אותה בבסיס תקציב 2016. מדובר בתקנה שמאפשרת ללומדי תורה לקבל קצבה. תנאי הסף:  אזרח ישראל, או תושב קבע הלומד בכולל יום שלם, או בשני חצאי יום בשני כוללים שונים. גובה הסיוע ללומד תורה 1,040 ש"ח בחודש.

משרד התקשורת, תמיכה בשידורים קהילתיים  (כ-78 אלף שקלים)

• המרכז לישיבות וכוללים "אור-החיים" שפועל למען ׳הקמת ישיבה קטנה בירושלים, וכולל, גמ"ח עזרה לחתנים ומכון למחקר׳ (51,600 ב-2015)
• מרכז מורשת יהדות בבל (26,820  אלף שקל ב-2015)

*המרכז לישיבות וכוללים 'אור החיים' עומד בקריטריונים שקבע המשרד במבחנים והוא מוכר כגוף משדר זה למעלה מעשור. בשנת 2015, המרכז הפיק באמצעות התמיכה שניתנה לו על-ידי המדינה כ-50 תכניות ומגזינים אשר שודרו בערוץ הקהילתי (ערוץ 98).

עלות הכשרות: לפי דוח מיוחד: עלות הכשרות למשק בישראל היא עלות עקיפה של 2.8 מיליארד שקלים (עלות משקית שנתית). את הדוח הכינה חברת אברמזון יורם ושות' רואי חשבון עבור האוצר.

החברה בחנה את השפעת הכשרות על יוקר המחיה והמשמעות של הימצאות הרבנות הראשית כגוף היחידי הנותן תעודת הכשר.

משרד הפנים

למקום תפילה יש שני שלישים פטור מארנונה. מעבר לכך, שר הפנים אלי ישי אישר הקלות נוספות בארנונה לישיבות ב-2012. ישי אפשר לישיבות בהן לנים התלמידים לקבל פטור מלא מארנונה. למשרד הפנים אין הערכה תקציבית לעלות הפטור. בדיקות מול המשרד העלו חרס.

משרד התרבות

מוסדות תרבות תורנית (8.6 מיליון שקל)

למשל

• "אוצר הפוסקים" כדי ״לכנס ולקבץ תמציות מתוך ספרי שאלות ותשובות להלכה ולמעשה וסדורם על פי סדר שולחן ערוך והוצאתם לאור״ (2.5 מיליון שקל מתחילת העשור)
• אוצרות שלמה להוצאת וההדרת כתבי מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (434 אלף שקל ב- 2015)
• "צומת-צוותי מדע ותורה" שעורכים "חקר יעוץ ויישום לארגון החיים המודרניים לכל היקפם – ע"פ התורה וההלכה" (כ-300 אלף שקל בשנתיים האחרונות)
• תמיד – תרבות מוסיקלית יהודית (21 אלף שקל)

מורשת עדות ישראל (הערכה: 3.6 מיליון שקל למטרות דת מתוך 9.4 מיליון)

למשל

• "אנחנו כאן – אגודה לתרבות פולקלור וחברה" ששמים דגש על שימור ערכי התרבות היהודית שנצטברו בברית המועצות (600 אלף שקל)
• "אגודת ישיבת קרלין סטולין בית אהרון וישראל ובית התבשיל" להנחלת החסידות של קרלין סטולין (200 אלף שקל)
• מכון תל אביב לחזנות (110 אלף שקל)

שימור אתרי התיישבות (כן, במשרד התרבות). (100 אלף שקל)

למשל

• "שבי חברון" שפועלת הקמת מפעלים ללימוד תורה על כל מקצועותה מסגרות שונות בעיר הקודש חברון וכן הגברת התודעה היהודית בעם (98 אלף שקל בשנתיים האחרונות)
• "אגודת ישיבת קרלין סטולין בית אהרון וישראל ובית התבשיל" להנחלת החסידות של קרלין סטולין (98 אלף שקל בשנתיים האחרונות)

המשרד לשירותי דת ,הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים

640 מיליון שקל למשרד, וגם  בין הסעיפים:

תמיכה בהנצחת רבנים ראשיים (985 אלף שקל):

• ״הוועד להוצאת כתבי מרן הגאון הראשל"צ הרב ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל״. פועל להנצחת שמו "בכל דרך שהיא״. (250 אלף שקל ב-2014).
• כולל 'דרכי הוראה לרבנים': מכון להכשרת כוחות הביטחון (בתיאום עם צה"ל) בלימודי יהדות לצד הפצת תורה ושיעורים באמצעות לווין, ומסעי התעוררות. (300 אלף שקל מסעיף הנצחת רבנים. קיבלו בשנתיים האחרונות סך הכל תמיכה של כ- 5.5 מיליון שקל).
• ״וזאת לראיה – מפעלי תרבות ותורה להנצחת והנחלת משנת הראי"ה קוק זצ"ל״ (ב-2104 כ- 388 אלף שקל)״
• התקציב הסעיף הוגדל בלחץ ש״ס

תמיכה בייעוץ בתחום הפוריות על-פי ההלכה (1.9 מיליון שקל)

• ׳מכון פוע"ה – פוריות ורפואה׳ עפ"י ההלכה (2.5 מיליון שקל ב-2015)
• ׳בוני עולם׳ למתן עזרה למשפחות למען קידום הילודה עפ"י ההלכה (2.3 מיליון שקל ב-2015)

הקמת מוסדות דת (29 מיליון שקל לפי התקציב/70 מיליון לפי המשרד לשירותי דת)

בין התמיכות ב-2014 מסעיף זה:

אור עקיבא (87 אלף שקל), אשדוד (87 אלף שקל), הוד השרון (87 אלף שקל), קריית גת (87 אלף שקל), ירושלים (574 אלף שקל)

• יולי אדלשטיין, משה גפני ובצלאל סמוטריץ׳ פעלו אישית להגדלת סעיף זה סביב התקציב האחרון

סעיפים נבחרים נוספים מהמשרד

• קבר הרשבי: פעילות שוטפת 7 מיליון שקל, פיתוח 3.5 מיליון שקל, הילולה 8.5 מיליון שקל. 2016

• ׳המכון לחקר החקלאות עפ"י התורה׳ שפועל ״לחקור בדרך מדעית בעיות חקלאות לאור התורה (כ- 1.8 מיליון ב-2015)

המועצות דתיות

• המשרד לשירותי דת מממן את המועצות דתיות ישירות בכ- 295 מיליון שקל השנה. כ-85.5 מיליון שקל מוקדש לשכר העובדים, משרתים בקודש, רבנים ובלניות. בנוסף הרשויות המקומיות משתתפות במימון תקציב המועצות, ומשלמות 60% מהעוגה. כלומר דרך הארנונה אזרחי ישראל מממנים את המועצות בכ- 450 מיליון שקל נוספים.
• במועצות הדתיות מועסקים כ- 2,244 עובדים (2014). השכר משתנה. ממוצע עלות העסקה: הינה 10,295 שקל (2014). בין המשכורות: המזכיר במועצה הדתית באופקים מקבל שכר ברוטו של 17,302. המזכיר בבית שמש: 20 אלף שקל (ברוטו), מנהל מחלקת כשרות בבקעת הירדן 22.5 אלף שקל, חבר לשכת רבנות בחולון 18.4 אלף. מזכיר בחיפה 23.6 אלף. מנהל אגף נשואין בירושלים 19 אלף.
• יש 105 רבני ערים היום (לפי בירור שנערך מול המשרד לשירותי דת). השכר שלהם  נקבע על פי גודל הרשות בה הם מכהנים. רב שמונה לפני 2006 בעיר שמונה מעל 250 אלף תושבים ישתכר בכ- 35.3 אלף שקל שכר בסיס. בעיר עד 5,000 תושבים: 28.2 אלף שקל שכר בסיס.
• רבנים שמונו לאחר 2006 נאלצו לסבול מקיצוץ. כך רב בעיר מעל 250 אלף איש: 30 אלף שקל, 100-250 אלף איש: 27.6 אלף שקל. עד 5000 איש: 16.7 אלף שקל. השכר מוצמד לשכר מנכ״ל רשות מקומית ועולה כל שנה בהתאם.

• כיום יש גם 128 רבני שכונות. עם זאת משרת רבני שכונות כבר אינה קיימת. מי שבתפקיד מונה לפני למעלה מ-10 שנים. רבני שכונות לעיתים מחזיקים תפקיד נוסף מלבד היותם רבני שכונה כרבנים מנהלי מחלקות (מקוואות/ עירובין/ כשרות/ נישואין) באישור המשרד לשירותי דת.
• מבקר המדינה מצא ב-2010 ליקויים רבים, אינספור טיסות לא מדווחות של רבנים וחוסר פיקוח עליהם אף ששכרם משולם מכיס המדינה.

התקשרויות לדוגמא של המשרד לשירותי דת

• מיזם משותף עם עמותת "לגעת ברוח" לצורך הוצאה לפועל של פעילות להעמקת זהות יהודית בקרב סטודנטים : 5,737,294 ₪ בשנים 2014-7
• הסוכנות היהודית להפעלת מכון ללימודי יהדות לצורך הכשרת מועמדים לגיור. 26 מיליון שקל לשנה מיוני 2015 עד ליוני 2016
• חשבים מלווים למועצות הדתיות בהליכי הבראה לשלהי 2015 – ספטמבר עד סוף דצמבר- 2.5 מיליון שקל
• העלאת ספרי תורה מהגולה לישראל – חצי מיליון שקל שיינתנו לעמותת מנורה לצורך כך בשנתיים הקרובות
• הקמת רשת של רכזי זהות יהדות בקהילות על ידי עמותת "אור תורה סטון". העסקת 33 רכזים יוזמים פעילויות בתחום הזהות היהודית במתנסים לאוכלוסיות מגוונות.
  הנימוק: "זוהה הצורך של משפחות שאינן שייכות בהכרח למרחב קהילתי דתי ומסורתי להתחבר למרחב קהילתי מסוג זה". 2 מיליון שקל להרחבת ההתקשרות לשנים 2016-9ה
• הסוכנות היהודית – פרויקט לחיילים משוחררים בתחום הזהות היהודית. 1.1 מיליון שקל
• "המועצה לישראל יפה" – תחרות המקווה היפה (בין המועצות הדתיות) בשנת 2015

בתי הדין הרבניים: 156 מיליון שקל.

בין הסעיפים:

• החזר הוצאות רכב 4.4 מיליון שקל
• שכר עידוד 2 מיליון שקל
• 99 דיינים בשכר 64 מיליון שקל
• הוצאות תפעול 36 מיל��ון שקל
• הוצאות פרישה 2 מיליון שקל.

18 מיליון לדת מתוך 78 מיליון סך הכל ב-2015

כותבי ירושות בכל רחבי העולם מקדישים מעיזבונם לטובת המדינה. המדינה – דרך האפוטרופוס הכללי וועדה ציבורית – משמשת נאמן כדי לממש את רצונות הנפטרים, ומעבירה את התרומות למוסדות שונים. הוועדה אמורה לנתב את הכספים בדגש על מטרות שיש בהן משום "תרומה לחברה, לקהילה ולמדינה". בפועל לא מעט מוזרם למטרות דתיות.

ניתחנו את תקציב 2015 וגילינו שמתוך 78 מיליון השקלים שחולקו לשלל מוסדות 18 מיליון מוקצים לדת. (תודה לשחר וליאור קפלן על העזרה יקרת הערך בניתוח נתוני הוועדה). כל הנתונים זמינים לכם כאן.

העברות לדוגמא:

• בנות ויז'ניץ ירושלים: השתתפות בהקמת ספרייה פדגוגית לרווחת תלמידות בית הספר. כספי עזבונות: 30,000 שקל
• אגודת תלמוד תורה "אור זורח" בני ברק: החלפת דלתות ומשקופים: 25,000 שקל
• אולפנת בני עקיבא: השתתפות בפרויקט שיפוץ גג המטבח: 50,000 אלף שקל

רשות המסים (כחצי מיליארד שקל)

מבקר המדינה פרסם דוח לפיו רבים מהמקובלים, חזנים ורבנים המתפרנסים משירותי דת – לא מדווחים על הכנסות. כמובן שרבים אחרים מדווחים ומשלמים אבל היקף העבריינים – במגזר – מרקיע שחקים. הרשות אומדת את אובדן ההכנסות מהם בכחצי מיליארד שקל בשנה.
לשם השוואה, סך הכל המסים שמשלמים העצמאיים בישראל עומד על כ-16 מיליארד שקל.

איך זה יכול להיות? כי המדינה מעלימה עין. מבקר המדינה פרסם ב-2014 את דוח "מיסוי רבנים, מקובלים ובד"צים" ובו נתונים מסמרי שיער. בין השאר עולה שהמדינה פשוט מדלגת על המקובלים. הסכם עם אחד מהם חשף למשל שבגין תקבוליו עד שנת 2002 שולם סכום חד-פעמי של 20 מיליון ש"ח, כ-3 אחוז בלבד מהסכום שנצבר באותו זמן בחשבונות הבנק שלו (660 מיליון שקל).

הבד"צים – גופי כשרות פרטיים – ממוקמים מבחינת המדינה על המאדים. אין לרשויות כמעט מידע לגבי פעילותם והכנסותיהם.

מאידך, המדינה מעניקה זיכוי ממס (35%) על תרומות לעמותות שפועלות בתחום הדת. כמה מהן? אי אפשר לדעת. ברשות המסים סירבו להעביר נתונים בנושא. מבדיקות אקראיות עמותות תורניות זוכות להעדפה בקבלת הזיכוי הידוע כסעיף 46 (הרגולטור כאן זה ועדת הכספים בראשות משה גפני).

ב-19 בינואר 2016 הוציאה הרשות חוזר המבהיר כי מספקי שירותי דת שאינם בגדר מוסד ציבורי חייבים במס.

• לבלוג של תומר אביטל
• לאתר מאה ימים של שקיפות
• לכתבה (חלקית) בדהמרקר
• לאקסל העזבונות
• English