מכחיש אני

ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה סיפר לי לאחרונה שהחל "לייעץ לגופים פרטיים ולמכון מחקר". זאת במסגרת כתבה על ח"כים לשעבר בשאלה האם כבר מצאו עבודה חדשה. אלא שבמענה לשאלה "אילו גופים ואיזה מכון?" השיב פלסנר, "אני כבר לא איש ציבור, אז אני לא מחויב לענות על זה", ונעל את השיחה.

אני מעריך את פלסנר- הוא היה ח"כ מצוין ואף שימשתי כעוזר שלו בכתבת פורים  (יש גם וידאו! 10:20)

אבל האם בעת כהונתם אנשי הציבור אכן פועלים בשקיפות? מוץ מטלון, אותו מוץ שחשפנו שקיבל ג'וב מדנקנר, טרק לי את הטלפון כששאלתי אותו לפני שנה אם שופרסל של אותו דנקנר עומדת מאחורי הצעת החוק שהגיש להסרת מדבקות המחירים בסופר-מרקטים. שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן ענה לשאילתה אחת או שתיים שהגשנו לו לאורך הקדנציה מתוך עשרות. השרים ללא תיק, להוציא את יוסי פלד, סירבו להגיש לנו את הלו"ז שלהם כפי שמחייב אותם החוק.

דוגמאות נוספות מספק משרד הפנים שממאן לפרסם את שמות ראשי הרשויות שמתחמקים מתשלום קנסות אישיים, וועדת השרים לחקיקה שממשיכה לגנוז אלפי הצעות חוק, ללא פרסום הנימוקים או תוצאות ההצבעה.

מרבית נבחרי הציבור מתנהלים בחוסר שקיפות, משתדלים למרוח כל בירור שעלול לחבל בתדמיתם, ובניגוד לחוק, הם מעלימים מידע מזיק. הם כושלים למרבה הצער בהבנת העוצמה שבהודאה בשגיאה.

בימים הקרובים צפויות להתקבל שתי החלטות שעשויות להוות פריצת דרך בכל הקשור לשקיפות שלטונית: משרד ראש הממשלה יחליט אם לפרסם את הוצאותיו האישיות מכספי הציבור של העומד בראשו, זאת בהמשך לאיום בעתירות של התנועה לחופש המידע. בנוסף יכריע משרד המשפטים אם לחשוף את דיוני ועדת השרים לחקיקה שהחלטותיה כיום כמוסות ונגועות בטעמים פוליטיים במקרה הטוב, ובאינטרסים פרטיים במקרה הרע. החלטות חיוביות בשני המקרים יכולות לשמש כהתחלה לא רעה.

בראש הפירמידה

ההחלטה משמעותית ביותר בהתחשב בעובדה שבראש הפירמידה של טבלת חוסר השקיפות ניצבת לשכת נתניהו. על מלאכת ההסתרה ובניית מטוסי נייר מהשאילתות שאנו מגישים מנצח בהצלחה בשנה האחרונה הדובר לירן דן. הוא משתכר כ־35 אלף שקל בחודש וזוכה לתנאי מנכ"ל בעיקר כדי לשמר את גבו של הבוס, במקום להוביל דברור מהימן של ליבת הרשות המבצעת. אגב, סיבה אפשרית לכך היא שדן וכל הדוברים במשרד ראש הממשלה הם מינוי אישי של רה"מ. בשאר המשרדים הדובר מתמנה במכרז ולא חייב את משרתו לשר.

 קחו לדוגמה את הוצאות המעון הרשמי בירושלים שנסקו בשנים האחרונות. הבקשות לחשיפת פרטי ההוצאות נתקלו בחומה בצורה. רק בתחבולות הצלחנו לחשוף חלק מהמספרים: למשל, לניקיון הוקדשו ב־2010 כ־710 אלף שקל ו־100 אלף שקל לסידורי פרחים. בחודשים האחרונים נהרו מאות סקרנים לגלידריית מטודלה בעקבות חשיפתנו, שלפיה משפחת נתניהו מזמינה מהם בקביעות גלידה בתקציב הגדול מהשכר החודשי הממוצע במשק. לאור הנהנתנות בקינוח הלכנו לבדוק את המנות הראשונות, וספק אם ישראלים רבים יוכלו לממן טיול קולינרי לשאר המסעדות שהם מממנים עבור הזוג הראשון.

התברר למשל שגם השפים של מסעדת יוקרה בסמוך לשוק מחנה יהודה מבשלים לראש הממשלה ולרעייתו במעון הרשמי, בעלות שאותה סירב דובר לשכת נתניהו לחשוף. עוד התברר ל"כלכליסט" שהשפים ממלון לאונרדו פלאזה הסמוך למעון הכינו ארוחות בוקר למשפחת ראש הממשלה בתקציב שנתי של לכל הפחות 100 אלף שקל. מה מבשלים ב־100 אלף שקל? שאלה טובה. "אוי ואבוי", ענה ענה השף כששאלתי על נתניהו לאחר שהסתננו למטבח. "אסור לי לדבר", התריע ונמלט.

הרשימה ממשיכה לעוד ועוד מסעדות פאר הממוקמות ברחבי הבירה וכלל שפיה שמרו על שתיקה. וכאן זה המקום להדגיש שזה לא באמת צהוב. בחלק מארוחות הגורמה המתקיימות הרחק מעין הציבור מתארחים אלו המחזיקים אינטרס שלא חופף – בלשון המעטה – את אלו של הציבור הרחב.

לחלק מארוחות הגורמה המתקיימות הרחק מעין הציבור מגיעים גם אורחים דוגמת הטייקון יצחק תשובה. לאחרונה קיבל גם השחקן ההוליוודי ג'רארד באטלר הזמנה למעון מגברת נתניהו. כדי לברר על זהות יתר האורחים פנינו למשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל את רשימת האורחים הלא מסווגים במעון, אך הבקשה נדחתה על הסף.

באתר הבית הלבן, לעומת זאת ובעקבות החלטתו של הנשיא אובמה, מופיעים לא פחות מ־3 מיליון תיעודים של ביקורים. ניתן גם לבצע בקלות ניתוחים ברשימת האורחים כדי להבין למשל כמה פעמים ביקר כל אחד מהם, או לראות את סיבת בואם.

מילא, כשמתארח דיפלומט לדוגמא אז קשה להתנגד לכך שכספי המסים שאנשים הזיעו עבורם יוקצו עבור סטייקים משובחים לנתניהו וג'ון קרי. אבל שהממון יוצא על סופלה אותו יזלול תשובה שפעל באגרסיביות לגניזת המלצות ששינסקי אותן גיבש שר האוצר? 

אין סנקציות ואין נוהל

לא יכול להיות שאין סנקציות לחברי הממשלה שמעלימים מידע לגבי שימוש בכספי הציבור. יותר מכך, לא מתקבל על הדעת שאין נוהל הוצאות מפורט. גם אם ההוצאות ייחשפו, איך נוכל לבקר ולהעריך את רמת המופרזות או החיסכון של כל רכישה? אה, גם בקשה לפירוט הנוהל – כיצד מוחלט על מה להוציא וכמה – נחסמה.

ראוי שייקבעו מדדים על ידי המבקר שיסבירו ויתקפו תקרה להוצאות האפשריות. לו היה מדד שמסביר על מה מותר להוציא וכמה – אז גם הייתה נולדת ביקורת מעשית יותר. עד שזה יקרה נראה שהמנהיגים פועלים בחזירות בעיקר כי הם יכולים.

 

ממשרד רה"מ נמסרה בתגובה לשורה של שאלות בנושא אך ורק כי "כל הוצאות משרד ראש הממשלה מתבצעות בהתאם להוראות החשב הכללי".

הגרסה המקוצרת באתר