ריפוי הקיטוב

#לאשחורלבן 4: בצלאל סמוטריץ'

ביקרתי אותו ה-מ-ו-ן. תפיסת עולמנו מנוגדת ברבדים רבים. ועדיין, סמוטריץ' הוא נבחר ציבור מרשים.

בניגוד ללא מעט ח"כים שכוכבם דרך באמצעות עסקנות, סמוטריץ' היה אקטיביסט וסיים תואר במשפטים בהצטיינות (חסרה לו עבודה אחת לסיים את התואר השני).

כשהושבע לכנסת למד בקפידה את התקנון והכלים העומדים לרשותו, ועשה בהם שימוש נרחב – למען בוחריו. כשבדקנו בעבר אלו שאילתות הגיש – גילינו שפעל בחריצות והגיש שאילתות רבות שעסקו בנושאי הליבה בהן הבטיח לעסוק.

הוא העביר 14 חוקים בקריאה שלישית, ובין היתר הגביר את השקיפות של עמותות שממומנות מישויות זרות, והאריך את גיל פרישה ל-71 להורה שילדו נפטר – במטרה לאפשר המשך תעסוקה.

דיברתי עם אנשים שעבדו מולו – כולם מתארים ח"כ ענייני ומעמיק. בתחומים כלכליים-חברתיים הוא פתוח להשתכנע.

למשל לדיוני ועדת פישמן – הוועדה בחנה את האשראי שהבנקים מפזרים לטייקונים – סמוטריץ' הגיע סקפטי. אבל אחרי שישב עם לובי 99 ושנחשף לחומרים מקצועיים, שינה את עמדתו. הוא הכריז שהיחס שהטייקונים מקבלים בבנקים אכן בעייתי, ואימץ את מסקנות הוועדה. בקורונה, נלחם בעצת החברה האזרחית לייצר מנגנון חלוקת מענקים לחברות הוגנת יותר.
אחרים מוסיפים שהוא לא רואה דברים בשחור ולבן (!). למשל הגן בעבר על מנכ"ל בצלם ועל חנין זועבי.

כשר תחבורה הוא ראוי, לדעתי, לצל"ש. סמוטריץ' קידם נתיבים לתחבורה ציבורית כדי לחסל פקקים, דחף קדימה תחבורה חכמה ואפליקציות לטובת נוסעים.
כשר נתן גיבוי לאנשי המקצוע ועבד איתם בהרמוניה – במקום הנורמה הבזויה שהשתרשה כאן: להאשים אותם במחדלים.

איך זה נראה? כשהפגינו מחוץ לבית מנכ"לית משרד התחבורה, סמוטריץ' הודיע "אני מקבל החלטות ואני האחראי" – וביקש שיפגינו – מחוץ לביתו. תקראו את השורה הזו שוב. אילו עוד פוליטיקאים אתם מכירים שנוהגים בצורה דומה?

הוא גם דאג לאזרחים שנתקעו ללא תחב"צ, ואף פרסם את מספר הנייד שלו וענה לפונים. ראיינתי אותו על כך והתרשמתי מתשובותיו. במיוחד אהבתי כשאמר: "כשאתה מנהל מערכות גדולות קל לשכוח שאתה אמור לשרת אזרחים. חשוב לקבל כמה פעמים ביום תזכורת – שאתה אמור לשרת את הציבור".

הוא גם לא חשש לבקר את מחליפתו מירי רגב על מינויים פוליטיים – במקום מקצועיים – והבהיר שהם רעים לציבור.

מנגד, הוא יודע בעצמו לקבל ביקורת. כשפרסמנו בשקוף שלא הגיש את הצהרת הונו למבקר המדינה, סמוטריץ' לא תקף אותנו חזרה כשאר הח"כים. הוא אמר "תודה רבה על התזכורת", והגיש ההצהרה. בהמשך גם הסכים לבקשתנו וחשף את כל האינטרסים הכלכליים שלו. הוא אחד מ-15 נבחרי ציבור בלבד שעושים זאת מתוך 120.
*
אני מסתייג משלל סוגיות שהוא מקדם, ואמשיך לחלוק עליו ולבקר אותו (בפוסטים נפרדים).
אבל כן אזכור שאני מסכים עם סמוטריץ' על לא מעט דברים, וששום דבר #לאשחורלבן

• קראו את התגובה של סמוטריץ'

חבר הכנסת משה ארבל מש"ס הוא מהח"כים החרוצים בכנסת ושיאן השאילתות. השנה הגיש לא פחות מ-126 שאילתות למשרדי הממשלה. בזכות שאילתה אחת, למשל, תוקצב בית ספר שהממשלה הזניחה. לומדים באותו בי"ס 170 תלמידים עם מוגבלויות מ-50 רשויות שונות.
ארבל תומך בשקיפות ונעדר צביעות. בשבוע שעבר דיבר במליאה על הצורך העז בהשקפת ועדת השרים לחקיקה – הוועדה שקובעת מה קורה בכנסת ומחסלת את הפרדת הרשויות. בד בבד, ארבל הודה שגם לו היה חלק באפילה, משום שלא נלחם על כך כשש"ס הייתה בקואליציה.
הוא פועל לשלב חרדים במעגל התעסוקה ובחברות ממשלתיות. שר האוצר ליברמן אימץ הצעת חוק שלו בנושא.
הוא מאלו שמשתפים פעולה עם כל צדי המתרס. קריטי בעידן בו מחנאות מחסלת כל חלקה טובה. אמש למשל פרסם טור משותף עם מוסי רז ממרצ על הצורך בחקירת הריקבון במשטרת ישראל. הוא שית"פ עם ח"כים ערבים ובירך אותם בשפה הערבית במליאה. הוא מאמין שחילונים וחרדים מסכימים על הרוב ומחפש את המשותף.
שוב ושוב נלחם למען זכויות אסירים. הוא עורך ביקורי פתע בבתי משפט ובבתי חולים כדי לשחרר אסירים האזוקים למיטות או לחפצים בניגוד לנהלים, לא משנה מאיזו דת. הוא גם נאבק בתופעה בה אסירים מולכים אזוקים בצורה משפילה, כשלא קיימת שום סכנה כי יברחו. בזכותו רבים שוחררו מאיזוק מיותר, ונפסקו לטובם פיצויים.
הוא מבין שהכיסא בכנסת לא שייך לו בטאבו. "אני מאוד מקווה שאחרי חמש שנים בזירה הזו", אמר אשתקד, "ימצאו איש טוב שיחליף אותי ואוכל להשלים תואר ד"ר למשפטים ולראות כיצד להשפיע בזירות אחרות".
בקצרה, משה ארבל, הוא שליח ציבור אמיתי.