אני בשירות מילואים ארוך ליד שכם
במהלך השירות קרה רק אירוע בלתי שגרתי אחד, והוא לא היה קשור לפלסיטנאים שמקיפים אותנו. זה קרה כשטבעתי בכלים במהלך תורנות מטבח. אחד החיילים ירד ממשמרת מיוזעת, פלש לחדר אוכל (אחרי שסגרנו אותו לניקיון צהריים) והתעקש לסעוד את נפשו (בסלט עבש ובשר רקוב, אלוהים יודע למה). הטבח, שבמציאות מנהל סניף של בית קפה, ביקש ממנו שייצא ויאכל במבואה. "אחי, גם שמה יש מזגן, ואנו חייבים לשטוף את הרצפה", אמר לו בחיוך. החייל התעקש והתחיל במסע העלבות מוזר. "אתה כל היום במטבח במזגן, לא עושה כלום, ואנחנו טוחנים ועובדים באמת ואתה פה מתבטל". הטבח שוב הפציר בו לצאת, בנחמדות הולכת ואוזלת, אני קראתי לו 'חוצפן' ודחקתי בו לעזוב, אולם החייל המשיך עם הקללות. ואז פתאום זה קרה.
במהירות הבזק הטבח שלף שלוש סכינים מקערת הסכו"ם והניף אותם לעבר החייל, בעודו צורח "אתה לא תרד על עובדי המטבח! מחמש בבוקר אנחנו עובדים פה ומבשלים רק בשבילכם".
אני ניסיתי לעצור אותו, וכנראה שגם ככה הוא לא היה דוקר, אבל בסוף החייל, ששיחר למכות מסורתיות נלחץ מהסכינים וברח.
הבוקר התבקשתי לתת עדות (לראשונה בחיי!) בפני המג"ד. ניסיתי להגן על הטבח, אף על פי שהדגשתי שאין שום הצדק להרמת סכין לאמשנהמה. זה לא עזר. הטבח, שהסניף שהוא מנהל באזרחות נפגע משום שהוא ניאות לשרת את המדינה, הולך לכלא לשבוע ללא תשלום.
השאר תגובה