כך הלבין המפיק הישראלי של 'מועדון קרב' את האפרטהייד

במרכז הפרשה, שלימים תקרא 'מאלדרגייט', ניצבו שר המידע ד"ר קוני מלדר ומנהל משרדו ד"ר אשל רודי. השניים ניצחו על מכונת התעמולה הדרום אפריקאית מבלי שאיש ידע על כך.

כדי להציג את האפרטהייד בצורה חיובית, דאגה הממשלה גם להפעיל אינספור לוביסטים בארה"ב מול הקונגרס ולהקים את 'מועדון העשרה' – קבוצת מובילי דעת קהל שממשלת ד"א  (דרום אפריקה) מימנה במטרה שתסייע לה במאבקי התדמית במערב, לכאורה מדם ליבם.

הקשר הישראלי

חבר מרכזי במועדון היה לא אחר מארנון מילצ'ן הישראלי – כיום מפיק הוליוודי ענק שאחראי ללהיטים כמו 'מועדון קרב' (ומקורב מאוד לבנימין נתניהו ולציפי לבני). מעטים יודעים שאת צעדיו הראשונים בהוליווד עשה בזכות דרום אפריקה.

מילצ'ן השתלב כחבר בclub of ten ב-75'. בין היתר פרסם המועדון מודעות בגארדיין ובניו יורק טיימס (בתמונה) שם הלינו על "צביעות" המערב והבליטו כותרות שציירו את דרום אפריקה באור שוויוני.

מילצ'ן, ששירת באגף הלא רשמי של 'המוסד' שימש כאיש הקשר של ד"א ברכישת עיתונים (שהפכו למעין 'אפריקה היום') ברחבי היבשת. הוא שכר מפיקים אמריקאיים כדי ליצור סרטי תעודה מחמיאים במה שנקרא "פרויקט הוליווד" (למרבית האירוניה זה סייע למילצ'ן לקשור את קשריו בתעשיית הבידור), ופעל לנקות את שמה.

הפיצוץ

מילצ'ן אכל את כל העוגה – במקביל הביא מדעני צבא ישראליים לד"א במטרה לסייע לה לפתח את התחום הצבאי, מכר נשק, ואף רכש בית נופש במפרץ במדינת האפרטהייד.

ב-78' קנוניית הסוואת תקציבי התעמולה התפוצצה. ההדים שלה היו חזקים כמו זו של 'וואטרגייט' מעבר לאוקיינוס. גם כאן שני עיתונאים מקומיים- מרווין ריס וכריס דיי- הצליחו בעזרת מקור מהימן לחשוף את הניסיונות הממשלתיים להטות את דעת הקהל העולמית.

בעקבות החשיפה מונתה ועדת חקירה. היא מצאה כי ראש ממשלת דרום אפריקה דאז ג'ון ורסטר "ידע הכל על הסקנדל" ואישר את פרטיו. לאחר פרסום הדוח הוא אולץ להתפטר. מנהל 'המשרד למידע' רודי נס בעקבות הפרשה לחו"ל, חזר בהמשך לדרום אפריקה. לבסוף כתב ספר על הנושא.

מעבר להוכחות הקיימות לסיפור הזה, באחת משיחותיו האחרונות (טרם מותו ב-93') הודה רודי כי מילצ'ן היה שותפו הישראלי לתכנית, והאחראי מטעם ממשלת ישראל לסייע לד"א – לאחר ששמעון פרס הפגיש בין השניים בתל אביב.

צפיתם בסרט "12 שנות עבדות" מ-2013? גם אותו הפיק מילצ'ן. כך הוא קיווה, בבגרותו, בין השאר, לכפר על התקופה ההיא.