הבלוג של תומר אביטל

חשיפה: מי הם ה"אילומינטי"?

לאירועי "האוניברסיטה העממית" שארגנו ברחבי ישראל הגיעו מומחים מהשורה הראשונה. הם הסבירו לבאים מה פגום בשיטה השלטונית וכיצד לתקנה.

מאות אזרחים חפצי שינוי פקדו את האירועים, אבל כמה מהם באים מתוסכלים וחשדנים. הם מבהירים לי בשיחה אישית שאין סיכוי לשינוי. למה? כי המלחמה היא ב"כוחות גדולים ואפלים". הם פורטים לפרוטות קונספירציות ששמעו מבלוג זה או אחר, ובדרך כלל הן מערבות עובדות אמיתיות עם ראשי בנקים ששולטים בכלכלה, ה"אילומינטי", "הבונים החופשיים", רוטשילדים, וכו.

זה צובט את לבי. כמי שמכיר את השיטה ומסקר אותה זה כמעט עשור – ברור לי היום שאין צורך לקושש אמת רחוקה וסודית. 

מחפשים פתרון קל וסקסי

הקשיבו לי טוב: יקר ומסואב כאן בגלל אנשים בשר ודם שחיים בקרבנו. לבירוקרטיה, להטבות המס המעוותות, לשסעים החברתיים ולתשתיות הלא אמינות יש כתובת מאוד פשוטה: ממשלות ישראל.

והשרים? לא חברים באף אגודה סודית. הם גרים שעה מכם, אך חלקם מזניחים בקביעות את הציבור, משרתים את עצמם ואת מקורביהם מדי יום. והכל בחסות החוק והתקנון.

ברוב הזמן הם גם לא יספקו דין וחשבון, אלא יתמקדו בלשלוח אותנו להילחם באויבים מדומיינים, שהם בסך הכל מי שמצביע הפוך מכם. לא מאמינים לי שהם אחראים? פשוט פתחו את אחד מדוחות המבקר או את הדוחות הכספיים של המדינה שהתפרסמו בשקט מבעית. אינספור נימוקים צלולים מבהירים למה המציאות שלנו פגומה.

רובנו לא נקרא הדוחות כי אין לנו זמן ונעדיף למלמל "כולם מושחתים" ולחפש את ה"אילומינטי". למה? כי זה קל וסקסי.

העם טוב ממנהיגיו

אבל תבינו, מי שיכולים לשנות את המצב הם ממש פה בינינו. למשל יובל שטייניץ, שבעקבות עמוד השדרה שלו שהלך לאיבוד, אנו משלמים מחיר מופרז על החשמל ובעצם על כל מוצר כמעט, כי לייצורו נדרש חשמל.
או אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו, שדוחפים מקורבים חסרי כישורים לשורת תפקידי מפתח במדינתנו.
או ישראל כץ שמתנגד בתוקף לאפשרות של תחבורה שיתופית זולה, כי זה פוגע בבעלי מספרי מונית. או יעקב ליצמן שתחת שרביטו תעשיית העישון שגשגה. או מירי רגב שלשכתה הפכה לתחנה מרכזית לחברי מרכז, וכן הלאה וכן הלאה. כל זאת בשעה שמטריפים לנו את השכל עם ברברת שמאל/ ימין.

אנשים גשר כוח דמוקרטיה לא יודעים את הכוח שלהם

אז האמת? זה כלל לא משנה אם יש כוחות עלומים. בסוף זה אנחנו ה"אילומינטי" – כי כולנו מאפשרים את זה.

ולחדשות הטובות: העם טוב ממנהיגיו. להילחם בממשלה מנותקת זה לא בשמיים, זה פה – מהמסך. זה להתפקד. זה להשתתף במיזמי מאבק בשחיתות כמו המיזם המטורף הנוכחי לקיצור הפגרה בכנסת.

למה? כי הנשק נגד ה"אילומינטי" שבתוכנו זה ידע. כמה שנחשוף יותר את התנהלות השלטון, ואת שיטות פעולה העקלקלות שלו – והיום זה בידיים של כל אחד מאיתנו ובמרחק לחיצת עכבר – השלטון ישתפר ויתחבר אלינו. לא תהיה לו ברירה. אז אנא אל תשאלו למי צלצלו הפעמונים. הם צלצלו לנו.

מות כל אדם אותי מְמַעֵט/כי אני חלק מהאנושות
והיא כולה ספר אחד/מאת סופר אחד
שום אדם איננו אי/שלם בפני עצמו
לכן לעולם אל תשלחו לחקור עבור מי צלצלו הפעמונים; הם צלצלו לכם

 

תומר אביטל
עיתונאי, סופר ומורה ליוגה. לפרטים המלאים כנסו לבלוג שלי בשם תומר אביטל

2 Replies to “חשיפה: מי הם ה"אילומינטי"?

  1. הי תומר,

    להתנגדות של ח״כ ישראל כץ לנוכחות של אובר בישראל יש סיבות הגיוניות. כל מי שעוקב אחרי ההתנהלות של אובר בעולם יכול לתהות האם המודל של ״כלכלת החלטורה״ אכן מועיל לחברה הישראלית, וגם אם כן האם אובר ספציפית היא חברה שהיית רוצה כאן.

    מעבר לכך נהגי המוניות בדרך כלל שילמו לא מעט כסף עבור רשיון מוניות (׳מספר צהוב׳) והם מחוייבים לעמוד בכל מיני תקנות. יש טעם לפגם בלאפשר לאובר או כל חברה דומה להכנס לארץ בלי שהיא כפופה לכל ההגבלות של נהגי מוניות לרבות הצורך לרכוש רשיון לכל מונית.

    אני לא טוען שאין כשלים בתחום התחבורה שצריך לטפל בהם. בתור אחד שהשתמש לא מעט בתחבורה הציבורית בארץ בשנים האחרונות אני מודע היטב לבעיות. אבל הדוגמה הזו מראה שדברים הם לפעמים מעט יותר מורכבים ממה שנראה על פני השטח.

    גילוי נאות: אין לי אינטרסים לכאן או לכאן, אין לי קשרים לנהגי מוניות וגם לא לאובר או כל חברה אחרת.

    יריב

    1. היי יריב! אני מסכים- אני חושב שאובר היא חברה נוראית. הפתרון הוא לאפשר תחבורה שיתופית שכזו עם רגולציה שלא תאפשר להם להיות מנייקים כמו לשים רף מקסימלי לעמלה ולחייב אותם לדאוג לנהגים- זה כץ יכול בקלות לבצע

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.