למה הרופא לא שואל מה המטופל אוכל? התזונאית שמשנה את לימודי הרפואה

רבע ממקרי המוות משויכים לתזונה לקויה. ועדיין, ברוב הפקולטות לרפואה מקדישים לסוגייה אפס שעות לאורך שבע שנות רפואה. רוני חסון מנכ"לית ארגון רופאים לתזונה בישראל פועלת לתקן את המצב באמצעות גישה שמסתמכת אך ורק על מחקרים מבוססים. בראיון איתה היא מספרת איך שינוי בתפריט מפחית סיכון למחלות כמו סרטן. כללי אצבע למזון בריא. האם פעילות גופנית מחפה על חטיפים (לא). ההבדל בין מזון מעובד לשלם, והשאלה האחת שרופאים יכולים לשאול מטופלים ותשנה הכל

תומר אביטל

משנות השמונים עקבו חוקרים משלל מדינות אחר 110,000 איש וכימתו כמה שנים בריאות, ללא מחלות כרוניות, יתווספו מגיל 50 למי שיקפיד על אורח חיים בריא. מדובר באי-עישון, BMI תקין (מדד מסת הגוף), פעילות גופנית, צריכת אלכוהול נמוכה ותזונה בריאה. התגלה כי גברים שיאמצו את ההרגלים האלו יזכו לכ-8 שנות בריאוֹת אקסטרה. נשים ל-11. במילים אחרות, כעשר שנים טובות נמחקות לנו בגלל הרגלים מגונים.

מי שסיפרה לי על הממצא הזה היא רוני חסון, מנכ"לית ארגון רופאים לתזונה בישראל. חסון עוקבת אחר המחקרים שבודקים את הקשר בין תזונה לבריאות בשנים האחרונות. בשנה האחרונה המודעות לנושא גוברת. זה התחיל עם המדבקות האדומות שהוצמדו לחלק מהמזון המזיק, והמשיך בדיונים התקדימיים על מס הסוכר שאושר בכנסת – חרף ניסיונות תעשיית המזון לחסלו. הארגון של חסון מקדם בשנתיים האחרונות שינוי שיכול להיות קפיצת מדרגה: חיבור בין תחומי הרפואה והתזונה. 

חסון עוזרת לרופאים להכיר את ההשפעה האדירה שיש לדפוס התזונה ולהרגלי האכילה על הבריאות שלנו. היא מנגישה ידע והמלצות בנושא תזונה, אך ורק בהתאם למחקרים (EBM – Evidence Based Medicine). כך, ההמלצות והנתונים המובאים בראיון שערכתי עימה מלונקקים למקורות.

"אין עץ בורקס, שיח פיצה או שדה ופלים"

קשה להפריז בחשיבות המשימה שחסון לקחה על עצמה.  קלטו את הנתון הבא: 22.7% מהתמותה בישראל מיוחסת לתזונה לקויה ולהשמנה, ורבע ממקרי המוות בעולם. ועדיין, בלימודי הרפואה בקושי מקצים לתזונה זמן: הפקולטות לרפואה בישראל מקדישות לנושא בין אפס ל-40 שעות לאורך 7 שנים. כתוצאה, מעט מאנשי הרפואה מכירים מחקרים עדכניים בתחום, ויש רבים כאלו. ב-2020 השיבו רק רבע מהרופאים הבריטיים כי הם מרגישים ביטחון בידע שלהם על תזונה. אבל אם פעם היה צריך להסתמך על תחושות בטן, כעת אפשר להסתמך על מחקרי ענק. 

נתחיל בתכלס. ההמלצות העדכניות אומרות כי אנו אמורים בעיקר לאכול מזונות הקרובים ביותר למצבם הטבעי. במילים אחרות כאלו שאפשר לראות איך נראו כשגדלו. "למשל, אין עץ בורקס, שיח פיצה או שדה ופלים", אומרת חסון. הבעיה היא שאנחנו אוהבים את האוכל שלנו מעובד, ובמיוחד אולטרה מעובד. כלומר כזה שעובר תהליכים שלא ניתנים לביצוע במטבח הביתי. מככבים בקטגוריה: ממתקים, חטיפים, שתייה מתוקה, מאפים, דגני בוקר, נקניקיות ובורגרים. זה נגיש, מוכן לאכילה, וקל לצרוך מהם יותר מדי. הרבה יותר מדי. "חשבת על זה שאין מאכל בטבע שהוא גם שומני וגם מתוק? יש מתוק – פירות – או אוכל עשיר בשומן – למשל אבוקדו או אגוזים למיניהם. מזון אולטרה מעובד הוא גם וגם, ומכיל לעיתים כמויות שלא מצויות במאכלים בטבע".

אילוסטרציה של אוכל שאשכרה גדל בטבע

ובעוד שלפני שבעים שנה מזון כזה בקושי היה קיים, בעשורים האחרונים הצריכה שלו זינקה. לפי סקרי בריאות ותזונה לאומיים לא פחות מחצי מהקלוריות היומיות של בני הנוער בישראל, ו-40% ממה שהמבוגרים מכניסים לגופם, מקורן כיום במזון אולטרה-מעובד. "מצב זה מדאיג במיוחד כי הוא גורר תחלואה כרונית כמו השמנה, סוכרת, מחלת לב וכלי דם, סרטן, מחלות אורתופדיות ונפשיות", אומרים במשרד הבריאות. 

בשפה פשוטה, מה מסוכן כל כך במזון אולטרה מעובד?

"הוא נוצר בעקבות פורמולציה של רכיבים שונים כמו סוגי שומן לא בריאים, עמילנים מעובדים, סוכרים ומלח. הם בעלי צפיפות אנרגטית גבוהה וערך תזונתי נמוך. תהליכי העיבוד והחומרים שמוסיפים למזון אולטרה מעובד עשויים להיות מזיקים בפני עצמם, וגם העובדה שאנחנו עלולים לאכול או לשתות מהמוצרים האלה כמויות ענק. משקאות ממותקים למשל – אפשר לצרוך עשר כפיות סוכר (כמות הסוכר בפחית קולה, ת.א), בלי להתאמץ ובלי להרגיש תחושת שובע לאחר מכן". 

ומזון מהטבע?

"היום אנחנו מבינים שהצמח, לעומת זאת, גדל כמכלול שלם של רכיבים באיזון מוצלח, והפירוק וההרכבה שאנחנו עושים לו, כשאנחנו הופכים אותו למזון מעובד, פוגם בהשפעות המיטיבות שלו. אפילו בלחם – הפרדת חלקי גרעיני הדגן והרכבתם מחדש לקמח, גם אם מלא, לא דומה לטחינת הגרעין בשלמותו והכנת לחם מקמח שנוצר מכל הגרעין. אפשר לחפש את התו של אפשריבריא על הלחם, שניתן על פי פרמטרים ספציפיים ללחמים, ולזכור שגם לחם הוא מוצר מעובד".

המאכלים שמובילים לסרטן ושבץ

לאחרונה פרסם ארגון הבריאות העולמי מסמך המסכם את הידע המחקרי הנוכחי בנושא דפוסי תזונה מבוססי צומח. מסתבר כי העולם כולו ירוויח משינוי תזונתי שכזה: מזונות כאלו פולטים פחות גזי חממה, פוגעים פחות במגוון ביולוגי ודורשים פחות שטחי גידול. אבל גם כל אדם ייהנה משינוי בתפריט: הארגון הצביע על הפוטנציאל של תזונה מבוססת צומח למנוע מחלות לב, סרטן וסוכרת. החוקרים כתבו כי התזונה מציעה "הגנה מפני תמותה בטרם עת". 

היום יודעים בוודאות שבשר מוביל לסרטן ולמחלות אחרות?

"בשר מעובד, כלומר שהוסיפו לו מלח או חומרי שימור אחרים, מוגדר כמסרטן ודאי ובשר אדום – בקר, כבש, חזיר – ככל הנראה מסרטן לבני אדם. לאחרונה ארגון הלב האמריקאי פרסם את המלצותיו לבריאות קרדיווסקולרית – לב וכלי דם – ומדגיש שם צריכה של מזונות שלמים מהצומח וגם ממליץ על יותר מקורות חלבון מצמחים, בפרט קטניות ואגוזים. לאור כל הראיות הללו גם הנחיות התזונה בישראל כוללות התייחסות להפחתה בצריכת בשר מעובד ובשר אדום".

מה לגבי שבץ, התקפי לב, ואירועים בריאותיים אחרים?

"בשבץ חסימתי ובאוטם שריר הלב כלי דם מוצרים ויש טרשת עורקים, שגורמים תזונתיים קשורים לכך. לדוגמה השמנה, צריכת שומן טרנס ושומן רווי. גם יתר לחץ דם משפיע על תפקוד כלי הדם, ויש מקרים בהם הוא קשור גם לצריכה גבוהה של מלח". 

כיצד ניתן למזער סיכוי לחוות אותם באמצעות תזונה?

"אפשר להפחית סיכון למצבי טרשת ומחלות קשורות באמצעות דפוסי תזונה בריאים: בישול ביתי, כמה שפחות מזון קנוי ואולטרה מעובד, ותיבול מועט ככל הניתן במלח ובשמן. זה אפשרי – כשמכינים אוכל עשיר בטעמים, למשל עם עשבי תיבול – הצורך להמליח יורד. במקביל כדאי לצרוך שפע ירקות ופירות במגוון צבעים וצורות הכנה: טריים, מוקפצים, אפויים, מבושלים, מאודים, ולשלב קטניות, אגוזים ודגנים מלאים". 

שינוי בתפריט יכול להפחית גם סיכוי לסרטן?

"תזונה שמכילה פחות תרכובות קרצינוגניות – חומרים מחוללי סרטן, כמו אלו שנמצאים למשל בבשר צלוי, ויותר תרכובות אנטיקרצינוגניות – חומרים נוגדי תהליכים סרטניים- מקטינים סיכון להתפתחות המחלה". לדבריה, תרכובות אנטיקרצינוגניות קיימות במגוון רחב של ירקות, בעיקר ירקות מצליבים כמו כרוב, קולרבי, כרובית וברוקולי. בנוסף, כדי להפחית סיכון לסרטן המעי הנפוץ מומלץ לצרוך סיבים – אותם יש בקטניות, בדגנים מלאים, בירקות, בפירות, בגרעינים, בזרעים". 

תרופות? לתזונה בריאה אין תופעות לוואי

לפני כשנתיים פנו אל חסון מהארגון הבינלאומי "ארגון רופאים לתזונה"עמותה ללא מטרות רווח – עם הצעה להקים סניף בישראל. המטרה: חיבור בין תחומי הרפואה והתזונה – תוך התמקדות בתרומה הבריאותית של דפוסי תזונה מבוססי צומח. לארגון 10 סניפים ברחבי העולם ומובילים אותו בעיקר רופאים ודיאטנים. 

סטודנטים לרפואה לומדים על תזונה והשלכותיה על הבריאות?

"החשיפה לתזונה מינורית, בין 0 ל-40 שעות וראוי שזה ישתנה. רופאים גם מטפלים וגם מסייעים בשמירה על הבריאות, ולתחום התזונה יש יכולת אדירה לסייע גם במניעה וגם בטיפול או איזון מחלה. ראוי שיסופק להם ידע בסיסי של מזון ותפקודו בגופנו, השפעתו על מערכות, וחשיבות האכילה הבריאה למניעת מחלות. עליהם להכיר את הידע המחקרי העדכני. בנוסף לידע כדאי לשים דגש על מיומנויות – איך מסייעים למטופל לאמץ הרגלים, תוך שיתוף בידע ומתן בחירה".

בוובינר שערכת אמרת "אנשים בוטחים ברופא שלהם לעצות". מבלי הכשרה של תזונאים רופאים יוכלו לסייע למטופלים במהפכת תזונה?

"גם לא כמומחה בתחום, יש לרופא השפעה רבה. מילה קטנה שלו על תזונה תיתן דחיפה לכיוון הנכון. היא תשדר למטופל שיש פה סוגיה שחשוב לשים אליה לב, ולשלב הרגלים בריאים יותר – לאכול יותר ירקות, לצמצם בצריכת מזון אולטרה מעובד, להפחית שתייה ממותקת וכדומה".

אז השאלה שרופא יכול לשאול ותשנה הכל מעבר למה כואב לך, היא: מה אתה אוכל?

"בהחלט. כמו בעישון, על לרופא לבצע הסתכלות רחבה על אורח חייו של המטופל. יש לא מעט חסמים בדרך, אבל זה אפשרי. ישנם גם רופאות, מתמחים, סטאז'ריות וסטודנטים לרפואה רבים החושבים שזה יכול וצריך לקרות".

הם מבינים כי תזונה בריאה מונעת מחלות.

"נכון תמיד משווים אוכל לדלק? אז אוכל זה הרבה יותר מדלק, כי האוכל גם בונה את כל האיברים שלנו ולכן התפקוד שלהם תלוי באיכות התזונה שלנו. כיום אנחנו מבינים יותר ויותר כמה תזונה לקויה עלולה להזיק לבריאות וכמה תזונה בריאה, שמתבססת בעיקר על מזונות שלמים מהצומח – יכולה לסייע בהפחתת סיכון למחלות שונות". 

מזון שלם, אם תהיתם, זה מזון לא מעובד. כלומר הצמח כפי שהוא, בניגוד למזון אולטרה מעובד שמכיל תועפות מלח ו/או סוכר ו/או שמן. בתפוז או בתפוח, למשל, יש סביב 10 גרם סוכר על כל מאה גרם. בוופלים, מנגד מסתתרים 30 גרם סוכר, וב"דגני בוקר" כריות יש 40 גרם סוכר. "ההשפעה של פירות על הבריאות", מציינת מנגד חסון, "היא חיובית כפי שרואים שוב ושוב במחקרים".

זה מה שבאמת יש בנוטלה

יש מחקרים שבדקו את ההשפעה של שינוי תזונה מול השפעת תרופות?

"לא פשוט לבודד משתנים בתחום התזונה, כי מזון הוא מכלול שלם, בניגוד לתרופה. עם זאת, יש מחקרים קליניים שהראו השפעה יפה של תזונה על הפחתת כולסטרול, והאפקט יכול להיות קרוב לזה של תרופות. אני מזכירה שלתזונה בריאה אין תופעות לוואי על פי רוב. אירחנו לוובינר קרדיולוג ותיק ובכיר בשם פרופ' מילר, שניהל מחלקת צינתורים כמה עשרות שנים, והדגיש את החשיבות של אכילה בריאה, בעיקר של מזונות שלמים מהצומח. הוא סיכם ואמר "It's never too late" במובן שגם כשכבר יש מחלה – אורחות חיים יכולות לשפר את ההתמודדות איתה".

במשפחה שלי יש כאלו שטוענים שהכל קשור לגנטיקה

"ארגון הבריאות העולמי מדגיש 4 הרגלי חיים שמשפיעים על התפתחות המחלות הכרוניות הנפוצות: עישון, צריכת אלכוהול מופרזת, חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה. כמובן שישנו מרכיב הגנטיקה, אבל גנים הם כמו מתג – אורח החיים משפיע מאוד על השאלה האם המתג יהיה על ON או על OFF, כלומר – אם תתפתח המחלה או לא. התחום הזה נקרא אפיגנטיקה. הגורמים המובילים לתזונה לקויה הם: עודף נתרן – מלח, שמגיע בעיקר ממזון אולטרה מעובד, צריכה נמוכה של דגנים מלאים וצריכה נמוכה של פירות". 

ומה לגבי שומן וכולסטרול? תמיד התקשתי להבין כמה הם טובים או רעים לבריאות שלנו

"נושא השומנים והכולסטרול הוא אולי אחד המורכבים ביותר בתחום התזונה ומערב כימיה שאני ממש אוהבת. כולסטרול מגיע לגופנו משני מקורות – בייצור עצמי בכבד ודרך המזון מהחי. יש במערכת הדם שלנו חלקיקים שנושאים שומנים וכולסטרול לתאי הגוף – כי הדם מורכב ממים, ושומנים צריכים נשא ייעודי בסביבה המימית הזו. לחלקיקים קוראים ליפופרוטאינים ויש כמה סוגים. המוכרים ביותר הם LDL ו- HDL. השמות מבלבלים, אבל רמה גבוהה של LDL מהווה גורם סיכון לטרשת – שקיעת רובד שומני בכלי הדם. ל- HDL מנגד, יש אפקט מגן. יש מרכיב גנטי משמעותי בתחום הזה, ולתזונה השפעה יחסית קטנה. ועדיין, צריכה רבה של שומן רווי ושומן טראנס מקושרת לעלייה ב- LDL ולכן מומלץ להפחית בצריכתם".

רעיון: לבדוק אם כל הגזרים באותו הטעם

"לעשות את הבחירה הבריאה לקלה ביותר"

בשנת 2018 סוכרת הייתה סיבת המוות השלישית בישראל. דמיינו ארון חדש שיוצא לדרך מדי שעה וחצי – זה היקף המתים בארץ מסוכרת לבדה. בישראל ישנם כבר מעל חצי מיליון חולי סוכרת, והיא רק אחת משלל מחלות שצריכה מופרזת של מזון אולטרה מעובד עלולה להוביל אליה. גם תג המחיר הכלכלי כבד: הטיפול בחולי הסוכרת עומד על כ-9 מיליארד שקל בשנה, ובהשמנה כ-20 מיליארד שקל. לשם השוואה, תקציב המדינה כולה השנה עומד על 425 מיליארד שקל.

בשנתיים מאז שהארגון קיים הם יצרו שיתופי פעולה עם אגף התזונה במשרד הבריאות, 'עתיד'- עמותת הדיאטנים/ות והתזונאים/ות בישראל, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, השתתפו בשולחנות העגולים לקראת ועידת מערכות המזון של האו"ם, הוזמנו להרצות בבתי חולים ובימי צוות בקופ"ח.

רוני חסון. צילם: שרון אנגלשטיין

בסמסטר האחרון הרצתה חסון לראשונה בקורס בנושא תזונה לסטודנטים לרפואה באונ' בן-גוריון שארך סה"כ 14 שעות. הרצו בו דיאטניות במגוון תחומים ותזונה מבוססת צומח היה אחד מהם. "זה הקורס היחיד המוקדש כולו לתחום התזונה במהלך מסלול הלימודים הארוך ברפואה". זה מהותי: לפי מחקר אנגלי עדכני מעל ל-90% מהרופאים והסטודנטים לרפואה באנגליה הכירו בחשיבות התזונה וסבורים שזה חלק מתפקידם לדון בנושא עם מטופליהם. אלא שרק 26% מהרופאים חשו ביטחון בידע שלהם בתזונה.

מה תגדירי כהצלחה?

"ביסוס העובדה שידע בתחום התזונה הבריאה הוא הכרח במסגרת לימודי רפואה". 

לי עזרו גם טיפים ממומחים וספרים, ובעיקר המדבקות האדומות בסופר. הן שינו דרמטית את מה שאני מכניס הביתה

"המדבקות האלו מיישמות עקרון מפתח בתחום שנקרא קידום בריאות- הנגשה: to make the healthy choice easiest. שהבחירה הבריאה תהיה הקלה ביותר. זה מהלך מבורך שמסייע לבחור בריא בעת הקנייה. יש תיקונים קלים שאפשר לעשות לתקנות, כי יש כמה מוצרים שמקבלים סימון אדום כשבעיניי לא צריכים להיות מסומנים". חסון מצביעה למשל על ממרח חמאת אגוזי נמר שמכיל תערובת אגוזים. "הוא מסומן במדבקת שומן רווי רק בגלל שזו תערובת, אבל המוצרים בנפרד לא היו מקבלים סימון. ולהיפך – יש מוצרים אולטרה מעובדים, אבל לא מקבלים סימון אדום כי לדוגמה כמות הנתרן בהם היא מ"ג מתחת לסף הסימון". כדוגמה חסון מציינת חטיף דוריטוס חמוץ חריף שקיבל פטור. "הסימונים הם כלי עזר", היא מדגישה, "לצד העקרון המוביל בתזונה – מזון שלם וכמה שפחות מעובד – הוא המזון הבריא יותר".

מוכנים להיגמל?

אני מכיר זוללי חטיפים וקולה, שעושים מדי יום לא מעט פעילות גופנית. הייתי כזה בעצמי עד לא מזמן. זה מתקזז?

"פעילות גופנית היא נהדרת וחיונית לבריאות, אבל היא לא "תחפה" על אכילה של ג'אנק פוד לדוגמה. כמו שציינתי – הגוף שלנו נבנה מהחומרים שאנחנו מכניסים אליו. עוד סיבה לאכילה בריאה היא טיפוח אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו – המיקרוביום, המחקר בתחום הזה מתפתח מאוד ומסתבר שיש למרכיב הזה השפעה מכרעת על הבריאות שלנו בהרבה אופנים". 

"הייתי יושבת על השיש ומתבוננת באמי מכינה לנו אוכל"

חסון (45) היא תזונאית בעלת תואר שני במדעי התזונה באונ' העברית. לפני כן עסקה בתחום שנקרא 'קידום בריאות' ("זה אומר לתכנן, להוביל ולהעריך תכניות בקרב קהלים שונים שמסייעות להם לקדם את בריאותם"). את עיקר הניסיון בתחום צברה במסגרת ניהול תכניות קידום בריאות ב"ג'וינט ישראל- אשלים", והובלת התכנית "אפשריבריא משפחתי" שעסקה בהורות ובאורח חיים בריא בגיל הרך, ומבוססת על תכנית בריטית אותה נסעה ללמוד באנגליה. חסון סייעה להכשיר עשרות נשות מקצוע מרחבי הארץ וגיבשה סדנאות שסייעו להורים להטמיע אורח חיים בריא בביתם.

מה שתניחו על השולחן ייקבע את איכות חייכם

חסון תמיד אהבה לבשל. היא למדה מכל מי שיכלה סביבה במשפחה, בעיקר מאמה ומסבתה, וגם מסדנאות בישול. "מגיל ממש צעיר חיפשתי את הדרך להשתלב במטבח, הייתי יושבת על השיש ומתבוננת באמי מכינה לנו אוכל, ומהר מאוד עברתי לבשל גם בעצמי". לדבריה, אוכל שמכינים בבית מגלם ערכים ותועלות מעבר להזנה: נתינה, משפחה, מסורת, חום, בריאות, אהבה. בשנים האחרונות הכרתי המון חומרי גלם וטכניקות בישול והכנה, והגדלתי את מבחר הירקות, הפירות, הקטניות והדגנים המלאים שאני אוכלת. אחרי שמכירים ומתרגלים – זה פשוט כיף".

אז בואי נדבר על מה כן כדאי לאכול. המלצה מרכזית שלך היא צריכת קטניות, שהן בריאות וזולות.

"מבחינה תזונתית מדובר על זרעים שבמקור מגיעים בתרמיל: חומוס, שעועית, עדשים, אפונה, פול, סויה, תורמוס וכו'. יש ראיות מחקריות שזה מאכל שמשלב בריאות ועלות נגישה לכיס. מאכלים מסורתיים עדות רבות מבוססים על קטניות. ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות מדגישות את ההמלצה לשלב יותר קטניות באופן יומי בתזונה שלנו. אגב, שנת 2016 הוכרזה ע"י האו"ם כשנת הקטניות".

וואלה, ככה אומרים קטניות באנגלית?

הדגשת בוובינר שאנחנו לא צורכים מספיק סיבים

"רק 17% מהישראלים צורכים את הכמות המומלצת! זו בעייה. סיבים תזונתיים חשובים לתפקוד תקין של מערכת העיכול, למניעת עצירות, לתחושת שובע, לשמירה על אוכלוסיית חיידקי מעי תקינה (מיקרוביום), הם גם מסייעים באיזון רמות הגלוקוז בדם, בהפחתת רמות כולסטרול בדם ובהפחתת סיכון לסרטן המעי הגס". 

באילו מאכלים יש הרבה סיבים?

"סיבים נמצאים רק בצמחים, כך שהנתון הזה של 17% מצביע על צריכה נמוכה של ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים וכו'. לדוגמה: בכוס עדשים מבושלות יש 12 גרם סיבים, בתפוח בינוני 3.5 גרם סיבים, בפרוסת לחם מלא 2.7 גרם סיבים, בכוס כרוב קצוץ יש 3 גרם סיבים".  

שנת 2021 הוכרזה ע"י האו״ם כשנת הפירות והירקות

"ירקות ופירות נמצאים בלב התזונה הבריאה. חלק מרכזי בצלחת בכל ההנחיות התזונתיות של גופים וארגונים שונים. אף שמחקרים מצביעים על יתרונות רבים באכילת פירות, אני רואה רתיעה מהם שאינה מבוססת על נתונים מחקריים, רק בשל העובדה שיש בהם – בנוסף לעוד הרבה רכיבי תזונה אחרים – גם סוכר. העניין הוא שפרי הוא מזון שלם שאכילה שלו, במסגרת כללית של תזונה בריאה, תורמת לבריאות ולהפחתת סיכון למחלות כרוניות".

2021 אשכרה הייתה שנת הפירות והירקות של האו"ם. הנה למה

גם ירקות.

"בהחלט וכדאי להרחיב את השימוש בירקות שונים במטבח הביתי. מעבר לסלט ירקות שהוא מצוין, אפשר להשתמש בירקות מוקפאים כמו "סנפרוסט". זה נוח ועוזר לקצר תהליכים, שזו נקודה חשובה בבישול בהתחשב בסדר היום העמוס שלנו". 

העולל שלי עדיין לא מסכים להכניס אותם לפה

"חשובה ההתמדה – לחשוף ילדים שוב ושוב לירקות כי לוקח זמן להתרגל לטעם ולמרקם, וגם דוגמה אישית – לאכול בעצמנו. במקביל חשוב להפחית חשיפה לחטיפים. יש להם טעמים עזים שמרגילים לרמה גבוהה של מליחות ומתיקות, ובהשוואה אליהם ירקות ופירות מרגישים תפלים".

מה התפריט הביתי שלך? 

"אני מיישמת רוב הזמן whole food plant based diet, כלומר – משתדלת לאכול כמה שיותר מזונות שלמים מהצומח בהכנה ביתית וכמה שפחות מוצרים מעובדים ומוכנים לאכילה. אני שמה דגש גדול על שילוב קטניות, שזה הרגל שהופך טבעי די מהר – להשרות בערב משהו כדי לבשל אותו מחר. זה רק לשים בקערה עם מים, לא צריך לעמוד ולבחוש. למחרת אני מסננת את הקטנית, מבשלת בהרבה מים ומכינה ממנה סלט, מרק או ממרח. יש גם קטניות שבכלל לא צריך להשרות כמו עדשים ואפונה. ארוחת הבוקר שלי קבועה: שייק ירוק מירקות עליים ירוקים – חסה, קייל, מלפפון, זרעי צ'יה, תמרים, חמאת בוטנים טבעית ופירות קפואים – מנגו, בננה, פסיפלורה, אננס". 

עדשים. יש מלא סוגים

ובהמשך היום?

"מבשלת לפי מצב הרוח והמוזה. לדוגמה מרק עדשים וירקות, שעועית מבושלת ברוטב עגבניות לצד אורז. תבשיל ירקות וטופו בקרם קוקוס. קוסקוס מלא עם ירקות וגרגירי חומוס. לעתים חביתית מקמח עדשים לצד טוסט לחם מלא עם ממרח ביתי שאני מכינה משקדים ומקשיו. ירקות וקוביות טופו אפויים. סלטי ירקות, ירקות חתוכים, וכמובן טחינה בהכנה ביתית מטחינה משומשום מלא. מעל עשור שאני מזמינה ירקות ופירות ישירות מהחקלאית, ואז יש לי בבית מבחר גדול, נגיש וטעים של אוכל שאפשר לאכול כמו שהוא או להכין ממנו שפע מנות נהדרות".

מי צריך חטיפים אולטרה מעובדים?

לסיום, בואי נתמצת. מה כלל האצבע שלך למזון בריא?

"כמה שיותר טרי, צבעוני, עם שפע של ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים וכמה שפחות מאכלים שהם 'פתח- אכול' או 'חמם- הגש'. ובקצרה: בעיקר צמחים, במגוון צבעים ובהכנה ביתית".

2 תגובות בנושא “למה הרופא לא שואל מה המטופל אוכל? התזונאית שמשנה את לימודי הרפואה

הוסיפו את שלכם

  1. אין ספק שהנושא של הנגשת הידע בתזונה לרופאים חשובה לאין ערוך, כתבה מעניינת מאד ומחכימה.
    ממרום גילי למדתי שרופאים יודעים בעיקר להלחם במחלות על ידי תרופות ולא לנסות למנוע אותן בעזרת תזונה נאותה.

  2. יש אימרת כנף שאומרת: 'מי שלא מתייחס למזון שלו כתרופה, בגיל זיקנה יאלץ להתייחס לתרופות שלו כמו אל מזון'.
    תודה תומר על הכתבה המושקעת!

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: