יש קטע כזה של בני-אדם למצות את מה שמוצע להם, בייחוד אם זה לא ישולם מכיסם. אולי בגלל זה מי שנמנע מקניית חלבה, למשל, ייכנע למגש הטעימות החינמי הנצחי בשוק מחנה יהודה. או מנהל של חברה כושלת ישדוד מיליונים מקופתה.
זו מעין תופעת דן-אריאלי שהולכת ומתעצמת ככל שהתפיסה האינדיבידואליסטית משגשגת. כולנו חוטאים בזה ברמה מסוימת אבל כשזה זולג למגזר הציבורי- זה מטריף אותי.
וזה נושא הפוסט הזה: מטריפים אותי אנשי ציבור שדואגים לממש את ההטבות שהחוק מאפשר להם – עד השקל האחרון.
בשלוש השנים האחרונות בכנסת למדתי לראות בכסף ציבורי מרכיב שצריך להתייחס אליו ביראת קודש. וכשאתה רואה כיצד מחללים אותו, איך כספי המסים המנוקזים מהמשכורת בבוקר, מוקצים בערב בכנסת לאינטרס צר ולא ציבורי בכלל- אתה חש תסכול.
זו סוגת משנה של 'שחיתות חוקית' – ההקצאה מותרת, לגיטימית וזוכה להכשר בהצבעה כלשהי. אלא שבו בעת רוב הציבור יסכים שמדובר בבזבוז משולל צדק. דוגמאות ספורות שנתקלתי בהן: אלי ישי ששדרג את הפנסיה של חברו, הליכוד שנרתם להפחית את האגרות של חברם בעל תחנת הרדיו , הח"כים שמתעקשים לחלץ את האגורה האחרונה מתקציבם, ואינספור ניפוחי חוזים- תוך כדי קריצה או מעצלנות. למה? כי זה לא יוצא מהכיס שלהם, אלא מהכיס האמורפי, הכללי, של כולנו.
כמעט כל שבוע מתחוללת הצגה במשכן בה כל הכספי המסים ששילמת ותשלם אי פעם מתאיידים לטובת הטבה פרסונאלית מסוימת או למימון חוק מוטה קבוצת לחץ.
עוד דוגמא: בליל בו חשפתי את פרשת הגלידה (או, מצאתי דרך לדחוף את זה) הלכתי עם איריס לבקר במטודלה. המוכרת קבעה נחרצות שהמחירים הנקובים בכתבה לא נכונים – "זה מה שאנו גובים מנתניהו. לקונים הרגילים זה הרבה יותר זול". (נ.ב היא גם אמרה שאין טעם 'וניל סורבה', אלא וניל וסורבה לפי פירות העונה. הוא מזמין את שניהם. או, איזה כיף שמצאתי הזדמנות לתקן את זה).
וממש לאחרונה גיליתי שחברת הכנסת לשעבר דליה איציק (קדימה) מעסיקה עוזר אישי על חשבון הכנסת. איציק –כיום אזרחית מהשורה- עושה שימוש בהטבה שמאפשר לה קובץ ההוראות לגבי משכורות וגמלאות יושבי ראש לשעבר שאושר בעבר בוועדת הכנסת: מעיון בקובץ עולה כי אכן אחד מסעיפי הגמלאות קובע כי יו"ר בדימוס זכאי לקבל "שירותי משרד", ובהם משרד ו-2 עוזרים. הזכאות היא ל-5 שנים מסיום הכהונה כיו"ר הכנסת. לאיציק – שסיימה את התפקיד בפברואר 2009 וכיהנה בכנסת ה-18 כח"כית מהשורה- נותרה שנה לממש זכות זו.
מסתבר שאיציק החליטה מייד עם פרישתה לממש את ההטבה ולהעסיק עוזר אחד לזמן שנותר לה, בשעה שהיא שוקלת לשכור אחד נוסף. צלצלתי אליה והיא הדגישה כי היא זו שהגבילה את הזכאות כאשר כיהנה כיו"ר. "עד שנכנסתי לתפקיד יושבי ראש הכנסת לשעבר זכו לתנאים של ראשי ממשלה כמו רכב, ושני עוזרים לכל החיים. הגבלתי זאת לחמש שנים בלבד כי חשבתי שזה מוגזם", אמרה. "בינתיים יש לי רק אחד, ולא החלטתי על השני". אציין שבין יושבי ראש הזכאים ל'שירותי משרד' לכל החיים נמנים כיום שבח וייס ושלמה הילל. בכנסת אמרו לי שהלל לא מנצל את ההטבה. וייס מקבל את עזרתה של עובדת בהיקף משרה זעום.
למה את זקוקה לעוזר? שאלתי את איציק, מה הוא עושה? היא הסכימה רק לומר שהוא עוזר לה "בתחומים שונים". שוב, הכל חוקי. גם החזר הוצאות הרכב שהיא מקבלת.
עם זאת, פעמים רבות חוק מטופש נותר על כנו כי קשה פוליטית לתקן אותו. כך או כך, בגלל שכאמור אין פה שום חריגה אז הסיפור הזה לא מתפרסם כאייטם אצלנו בעיתון. אבל עדיין אותי אישית – כאזרח תומר אביטל – הוא מטריד. מה העוזר שלה עושה? מה הוא עושה? מה לעזאזל הוא עושה בשעה שעלות שכרו שואבת תשלום מסים חודשי של כמה וכמה אנשים.
אולי הוא באמת עוזר לאיציק לטפל בפניות ציבור או לסדר מסמכים ציבוריים. אי אפשר לדעת. הכל חוזר לשקיפות. יש לפרסם פירוט העוזרים של איציק ושאר הלשעברים , מה הם עושים ואיך ניתן להשתמש בהם כדי להפנות נושאים לתשומת לב היו"רים וראשי הממשלה לשעבר למשל. אם זה או הנושאים בהם הם מטפלים היה נחשף – כלומר אנחנו, הגוף המממן היינו מקבלים דין וחשבון – אז הטור הזה לא היה נכתב.
*אנקדוטת מיצוי זכויות נוספת של איציק ראויה להישלף כאן: כיו"ר כנסת הוציאה כ־40 אלף שקל על לינה במלונות. איציק שכרה חדרי מלון בתל אביב כ-40 פעמים. עלות החיוב בגין השימוש בחדרים נעה בין 470 ל־1,220 שקל למפגש או ללילה. המלונות המועדפים על יו"ר הכנסת היו מלונות הפאר הצמודים לחופה של תל אביב, ובהם דן תל אביב, דן פנורמה, הילטון וקראון פלאזה. ואם כבר מלון, אז שיהיה גם רום סרוויס. בעת האירוח במלונות השתמשה איציק בכספי משלם המסים כדי להזמין לחדרה מזון ומשקאות משירות החדרים וכן מהמיני־בר שבחדר. בשבע פעמים שונות חשבון הרום סרוויס של איציק לבדו עבר את 500 השקלים.
מה ליו"ר הכנסת ולמלונות תל אביב? איציק, שמתגוררת בירושלים, עשתה שימוש בסעיף 15 בקובץ החלטות שכר חברי הכנסת שמסדיר את הוצאות הח"כים.
הסעיף מתיר ליו"ר הכנסת לשהות על חשבון הציבור במלונות מחוץ לירושלים, וזאת "לצורך מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת". איציק מסרה בתגובה לנתונים כי "פעלתי בהתאם להוראות החוק ובמגבלות שנקבעו בהן. לפי החלטות שכר חברי הכנסת, הכנסת תממן ליו"ר הכנסת את מלוא ההוצאות שהוצאו על אירוח מחוץ לכנסת, ובלבד שהאירוח הוא במסגרת מילוי התפקיד ומספר האורחים אינו עולה על עשרה בכל מפגש".
פשוט מרתיח. מדינת חלם….חייבים לעצור את זה!!!!!
אכן תמוה יש להעביר את חשיבות עניין השקיפות בכל הנוגע לעבודה בכנסת.