זה התחיל בזה שברוח העבודה החדשה רציתי ליצור טיזר לספר שכתבתי – 'המשכן'.
התענגתי מהצילום, ואפילו יותר מהעריכה. מספיק שמעיפים סצנה, מוסיפים כתובית או מחליפים מוזיקה ומתקבלת גרסה חדשה לחלוטין.
גיליתי סוף סוף אמנות רב-שכבתית שמתאימה במיוחד לשתי ידיים שמאליות (בתיכון התמקדתי בערבוב צבעים בזמן שכולם איירו עולמות מפורטים עד כאב)
הקדימון:
כה נהנתי ושמחתי מהסופר-מצלמה שיש לי בנייד, שבאחד מטיולי השבת אני, גבי ויניב אלתרנו בשביל הכיף כמה סצנות.
אחרי זה בבית ניסיתי לאנוס את האלתורים לסרטון, ולכפות עליהם נרטיב.
התוצאה אולי פחות מהנה מהעשייה:
תחקיר לחתונת חבריי האהובים אחוש וענת
ואז גם נזכרתי בסרטון האלמותי שעשינו לפני עשור (ביום: ה-דורון ורזגר!) לכבוד יום ההולדת של אחי. חייו שזורים ב'שר הטבעות' (עם זאת הוא ההפך חנון)
וגם התחלתי לתעד.
הנה הפואטרי האחרון ששוררתי, בסלאם מיוחד על אמונה.
חדווה נדירה נוצרת בעקבות גילוי שטח אמנות חדש שבהישג ידך.
–
ואם כבר אתם פה, עדכון לוהט למכורי הבלוג:
– התווסף דף עם עוד קטעים מפנקים לפרויקט המתרחב 'נשנושי שירה'