האם ועדת השרים לחקיקה קברה הצעה טובה בשל איבה אישית של הזוג נתניהו?

יום ראשון שעבר. משרד ראש הממשלה. ועדת השרים לחקיקה התכנסה כדי לדון בשורה של הצעות חוק. בין השאר החליטה הוועדה להפיל הצעת חוק הגיונית להחריד שהגיש ח״כ מיקי רוזנטל. ההצעה ביקשה להרחיב את ההגנה לחושפי שחיתויות גם ליועצים משפטיים, גזברים וארגוני עובדים.

זה המקום לספר שלפני ההצבעה עברה בין השרים היועצת הצמודה של ראש הממשלה, פרח לרנר. לדברי מקורות, לרנר עשתה לובי מיוחד נגד החוק – בעקבות זהות המציע; אדם שהתבטא לא אחת נגד שרה נתניהו והפזרנות של בעלה.

רגע. רוורס.

ועדת השרים לחקיקה חורצת מדי שבוע את גורלן של הצעות חוק פרטיות, כלומר אלו שמגישים חברי הכנסת. בעוד אירועים אחרים בחייה של הצעת החוק חשופים לציבור ונלמדים בשיעורי אזרחות, הצומת המרכזי – ועדת השרים – נותר חסוי. זאת על אף חשיבותו: הפלת הצעה בוועדה מכריעה למעשה את גורלה, שכן בכנסת תצביע נגדה הקואליציה בצורה אוטומטית. אלא שלציבור אין דרך לדעת מה קרה בוועדה – הפרוטוקולים וזהות המצביעים הם סוד כמוס.

בין התומכים בשקיפות הוועדה נמצאת יו״ר הוועדה ציפי לבני. שרת המשפטים אף הגישה לממשלה הצעות לשינוי התקנון כך שפעילות הוועדה תיחשף לציבור. איך יו״ר ועדה לא מצליחה לשנות את צורת פעולתה? כי מהצד השני של המתרס עומדים אישים לא פחות עצמתיים – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד ואחרים. אלו הפעילו את כובד משקלם כדי לבלום את הפיכת הוועדה לשקופה.

הם גורסים כי דווקא העלטה מאפשרת דיונים מקצועיים ונקיים מלחצים. היכולת להתבטא בחופשיות, לדבריהם, בצירוף העובדה שהציבור לא חשוף לפרטי ההצבעה – מאפשרים לקבל החלטות לא פופוליסטיות.

והנה מה שקרה בשבוע שעבר: הצעה של רוזנטל נחתה על השולחן. החוק – שלא עולה שקל מהתקציב – מבקש למנות שומרי סף נוספים שייזכו להגנה עקב חשיפת שחיתות (גזברים ויועצים משפטיים) ומציע להרחיב את ההגנה גם לארגוני עובדים.

התנועה לאיכות השלטון הזכירה לשרים שפרשת הירשזון נחשפה על ידי עובדת הסתדרות העובדים הלאומית. לאותה עובדת, למשל, לא היה ניתן להעניק צו הגנה. אפילו משרד המשפטים ומבקר המדינה תמכו בהצעה. אלא שבוועדה החליטו להפילה. איך זה קרה? פרח לרנר, המקשרת בין נתניהו לכנסת הגיעה לוועדה ועברה שר-שר ושאלה האם הוא מתכוון לתמוך בהצעה. לרנר שמוציאה לפועל את רצונו של נתניהו מול שרים וחברי כנסת, רמזה לחברי הוועדה שעדיף להפיל את ההצעה.

הרוב אכן התנגדו. כשאחד השרים אמר לה שהוא מתכוון לתמוך משום שזה נשמע לו ״כמו חוק טוב״, לרנר הצביעה על השם שנכתב לצד ׳מגיש ההצעה׳. השר נמנע. החוק נפל. כל זאת לדברי מקורות (כי הוועדה, כאמור, פועלת באפילה). מקורבים ללרנר הבהירו כי היא משתדלת לשוחח עם השרים לפני כל הצעה ולא היה דבר מיוחד בהצעתו של רוזנטל.

נזכיר כי האיבה בין נתניהו לרוזנטל חורגת ממשחקי אופוזיציה-קואליציה וגולשת לא אחת לפסים אישיים. ככל הנראה מדובר בצירוף מקרים, אולם לשכת ראש הממשלה אף תקפה את רוזנטל בתגובה רשמית לאחר שרוזנטל מתח ביקורת על נוהל ההוצאות של משפחת נתניהו. דובריו של נתניהו טענו בכתבה שפרסמתי כי ״מי שלא שילם ארנונה במשך יותר מעשרים שנה על קומת מרתף לא חוקית בביתו הוא לא אחר מאשר ח"כ רוזנטל בעצמו".

בנוסף רוזנטל תקף בעבר את אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. הוא טען כי יש להעמיד אותה לדין לאחר שהתנתה העסקת מבשלת במעון ראש הממשלה בכך שלא תתחתן בשלוש השנים הקרובות. לשכת ראש הממשלה הכחישה.

לבני, אגב, הגישה ערר וההצעה תידון שוב ביום ראשון הקרוב. אתם מוזמנות ומוזמנים לפנות לשרים שמייצגים אתכם (אם יש כאלו) ולשאול אותם כיצד הם מתכוונים להצביע. אבל גם אם הפעם ההצעה תיפול הציבור לא יידע לעולם מה היו הטיעונים להפלתה. מה שכן, סיפורים כאלו – שהם, שוב, אולי צירופי מקרים – מראים שהצללת הוועדה לא נובעת מ׳חשש לפופוליזם׳. העלטה משרתת בעיקר אינטרסים צרים, דוגמת סגירת חשבונות אישיים על גב הציבור.

ואגב אחרון. ח"כים מצליחים –  דרך הדלפות – לגלות את פרטי ההצבעות. כלומר בסופו של יום זה רק הציבור שנותר בחשכה. רק הציבור לא יידע לעולם כיצד ולמה קודם החוק ההוא או נפלה ההצעה הזו.

כל עוד אין דין וחשבון אמיתי, בחירות ימשיכו להיות משחק כיסאות חסר משמעות.

נ.ב שיקרתי. הנה האגב האחרון והלא פחות חשוב: כמה חבר׳ה מהסדנא לידע ציבורי בנו אתר מרשים לעידוד שקיפות וולנטארית בוועדה בשם ועדת שרים פתוחה. תעיפו מבט. בינתיים הסכימו לחשוף הצבעתם ארבעה: גלעד ארדן, אורי אריאל, לימור לבנת וציפי לבני.

מאה ימים של שקיפות