כשטיילתי עם תמר ביפן ראינו כמה דברים שהעיפו לנו את המוח שכדאי לאמץ במדינתנו:
-
חיסכון גאוני במים: מעל חלק מהאסלות מותקן ברז. ואז, שוטפים ידיים עם מים שבהמשך ממלאים את הניאגרה!
-
בכלל יש שם תרבות שירותים משובחת. המושב מתחמם אוטומתית בחורף, בכל האסלות מותקן בידה מפנק ולרוב כשמתיישבים על האסלה מתנגן צליל גלי ים שמאפיל על רעשיכם.
-
חיסכון בספייס: ברוב החדרים מותקנות דלתות הזזה – מחיצות עם מסילה – במקום דלת שנפתחת ומבטלת את כל השטח שמאחוריה.
-
נוחות: מותקנים לוקרים זולים בגדלים מגוונים בכל תחנת רכבת. בכל פינת רחוב, גם ביישובים קטנים. אפשר לטייל בנוחות מקסימלית בלי התיק כמעט בכל מקום.
-
מסעדות: האוכל אכן מושלם (וזול!). חוץ מזה אהבנו שהטיפ תמיד משוקלל במחיר וכך לא צריך להסתבך איתו. גם לרוב משלמים את החשבון בדלפק היציאה, ואז לא צריך לחכות שעה למלצר בשולחן בסוף הארוחה.
-
והקטע של אכילה במקלות נפלא גם כי אז המנות מדודות יותר, ואז בולסים פחות.
-
והסאקה! בארץ משום מה מחממים והורסים אותו. לשתות אותו קר ויבש – תענוג גדול.
-

-
מעברים פתוחים: ברכבת, המחסום תמיד פתוח, ונסגר רק כשיש בעיית תשלום כשמגהצים את הרב-קו המקומי. ההיפך מישראל שבה העברת כרטיס פותחת את השער 🤯
זה מאפשר זרימה חופשית. -
אמנות האירוח: תמיד מגישים לך אחר כבוד את העודף בשתי ידיים. הכל נקי ומנומס. לפעמים יותר מדי. הצעתי עוגייה לכרטיסן ברכבת. הוא סירב. חזר אחרי רבע שעה והראה לי דף באנגלית עליו כתוב שזה מאוד ריגש אותו ומעולם לא הציעו לו והוא מאוד רצה לקחת את העוגיה אך אסור לו. כמעט בכיתי.
השאר תגובה