חיסלנו לא מעט בכירים בארגוני טרור. מצוין, כמה אנשים רעים פחות.
אבל בכנות: מישהו פה מרגיש יותר בטוח?
מישהי מאמינה שהטרור כעת ייעלם?
אני יודע שזה לא מה שרוב הישראלים רוצים לשמוע, אבל הנה האמת המרה: אנחנו יכולים להמשיך לחסל עד מחר, וחיסלנו כבר אינספור. למעשה חיסלנו בעבר את ראש החיזבאללה (כך עלה מחליפו נסראללה) – אבל כל ילד יודע: ההרתעה שלנו רק הולכת ומתפוררת.
ואם זה לא מספיק, מחקרים בתחום מלמדים: חיסולים מביאים תועלת בטווח הקצר (וגם זה לא תמיד). בטווח הארוך הם מייצרים רדיקליזציה, מעניקים יוקרה למחוסל ולארגונים אליו השתייך, ומצמיחים מנהיגים נחושים וקיצוניים יותר.
נכון: אנחנו חיים בסביבה שיש בה כוחות עוינים, ואם לא נהיה חזקים בסביבה הזו, נהיה בבעיה. אבל כוח צבאי בפני עצמו לא ייצר לעולם בטחון ארוך טווח. רק עוד ועוד סבבי אלימות.
בטחון אמיתי לישראל יגיע רק משילוב בין אותו כוח צבאי לבין ברית גדולה ביננו לבין כל הכוחות המתונים באזור. רק הסכם עם שכנינו ועם הפלסטינים יביא ביטחון אמיתי.
חתירה לפתרון מדיני זה לא אומר שנשב כולנו יחד לאכול חומוס ולשיר קומביה. זה כן אומר שנמצא את המדינות, הפלגים והעמים המתונים ביותר, שיש לנו איתם אינטרסים משותפים, ונגיע להסכמים איתם. זה אומר ביטחון שינבע משיתוף פעולה אזורי, ולא מחומות ומבצרים.
ההסכמים עם ירדן ומצרים הם ההוכחה הניצחת לערכו של השלום, אפילו אם הוא “קר”. כמה דם נחסך בזכותם?
ומי שאומר לכם שאין עם מי לדבר, או שאנחנו לבד מול הג׳יהאד, מוכר לכם לוקשים. אפילו נתניהו לא טוען את זה: רק הימין הקיצוני. כולנו שמענו אותו מצהיר בקונגרס שהחזון הוא ליצירת ברית ביטחון אזורית. מדינות ערביות ומוסלמיות רבות, בראשן ערב הסעודית, ממתינות שנכונן איתן ברית נגד הציר הג’יהאדיסטי והציר השיעי-איראני.
זו הדרך להבטיח את ביטחון ישראל לנו ולדורות הבאים, כפי שקוראת ד״ר רונית לוין שנור מפורום ״היום שאחרי המלחמה״ מתחת לכל עץ רענן. המדינות המתונות מושיטות לנו יד, ואסור לנו לדחות אותה.
- פרק נוסף עם דני יתום – שלום והסדרים זו הדרך.
- עדכון: הנה עמדתי לגבי פתרון שתי מדינות (ספטמבר 2025)
שימו לב: אנחנו יכולים במכה אחת לנצח את המלחמה, את הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם את הסכסוך הישראלי-ערבי. מעולם לא היתה הזדמנות מבטיחה כל כך כמו עכשיו, וגם הסכמה רחבה ועקבית כל כך בקרב הציבור הישראלי. הגיע הזמן לשים את השלום לפני הפוליטיקה.
“יש רק פתרון רדיקלי אחד לשמור על חיי האדם: לא לוחות פלדה, לא טנקים, לא מטוסים, לא מבצרי בטון. הפתרון הרדיקלי האחד הוא – השלום”, הכריז רה”מ ורב אלוף יצחק רבין ז”ל בטקס הענקת פרס נובל לשלום ב-1994. מוקדם יותר הדהד את אותו המסר מנחם בגין. בביקור ההיסטורי של סאדאת בכנסת, אמר: “המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע… אין אויבים נצחיים”.
קראתי אותם לאחרונה במקבץ נאומים מפיחי תקווה על שלום – במארז של ״רדיקל״ – ואני ממליץ גם לכם. השלום אינו בגדר חלום או מותרות, הוא צורך קיומי בוער. הגיע הרגע לבחור בו מחדש, באומץ ובתקיפות. רק כך נוכל להבטיח עתיד בו לא נחיה בפחד מתמיד מכל צלצול טלפון, מכל אזעקה, מכל דפיקה בדלת. הזמן לפעול הוא עכשיו, כל דחייה גובה מחיר דמים כבד ומיותר.
לגלות עוד מהאתר תומר אביטל
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אני לא חושב שהרבה מתנגדים באופן עקרוני לשלום, בטח לא עם גורמים רחוקים יותר כמו סעודיה, אלא מפחדים לשלם את המחיר הגבוה ולא לקבל את התמורה – באמת שלום. גם לזה לצערינו יש אצלנו דוגמאות
ה”חיסול” היחיד ששינה את הפולטיקה לחלוטין היה רצח רבין.
היום אנשים מפחדים לדבר על השלום