אני פוגש לא מעט אנשים שמתוסכלים ממקום העבודה שלהם. לדעתי זה בגלל שרובם התגלגלו אליו. שהם בחרו במקצוע בצורה עיוורת יותר מהדרך בה נבחר בן זוג ב"חתונה ממבט ראשון".
זה הזוי. תקציב מערכת החינוך בישראל, שאמורה להכין אותנו לחיים, הוא אדיר. למרות זאת, אנשים יוצאים מבתי ספר עם מיומנויות מעטות והבנה קלושה של שוק העבודה.
אז אילו הייתי יועץ שר החינוך – הייתי מציע מהפכה: התלמידים יסיימו את בית ספר והבגרויות בכיתה י"א. י"ב תבוטל.
במהלך שנתם האחרונה הם ימלאו מנילה (שאלון העדפות) בו יסמנו 15 מקצועות שמסקרנים אותם.
בשנה שלאחר מכן, במקום לחזור לספסל הלימודים, מדי שבועיים התלמידים יצטרפו כמתמחים למקום עבודה שונה, לפי מה שסימנו ומה שזמין. 15 מקצועות ב-30 שבועות (מספר השבועות בשנת לימודים).
התלמידים יזכו לטעום ולראות מבפנים איך באמת עובדים, למשל, בבתי החולים, במערכת עיתון, במוסך וכו'. הם יוצמדו לעובדים, יעזרו, ויחוו ללא תיווך את אותו מקצוע במשך עשרה ימים.
ואז יעברו למקום הבא. אולי במקומות מורכבים יותר ה"התמחות" תימשך יותר זמן.
ההתמחויות שלי שינו לי חיי. שבוע בו הצטרפתי למד"א במהלך קורס חובשים, הבהיר לי שמקצועות הרפואה הם נהדרים, אבל פחות בשבילי. לעומת זאת במהלך התמחות בלשכה בכנסת במהלך התואר – התאהבתי בבית המחוקקים. זה היה הקורס היעיל ביותר שלמדתי באוניברסיטה העברית – והוא בכלל לא היה באוניברסיטה.
מקומות העבודה שיסכימו להשתתף – יזכו לגמול כספי יפה/הטבת מס משמעותית. זה יתמרץ מעסיקים ועסקים קטנים להשתתף. היופי שזה לא ידרוש תוספת תקציב, משום שזה יתקזז עם ההוצאות שייחסכו מביטול שנת הלימודים.
בסוף אותה שנה, תלמידים יידעו מה זה אומר להיות רתך, יועץ פנסיה או יחצ"ן. לא בכאילו, אלא בתכלס. הם יאספו שלל חוויות תעסוקתיות. ואז כשיגיע היום לבחור אוניברסיטה/קורס מקצועי/לצלול לשוק העבודה – זה לא יהיה 'על עיוור'. לא רק זאת, אולי אפילו יתרשמו מהם באותם מקומות בהם עשו התמחות, ויספקו להם המלצות או יציעו להם לחזור בבו היום.
התוצאה? פריון גבוה יותר וחברה ישראלית מאושרת יותר.
נכון, זה לא התחום שלי, אבל לדעתי זה עדיף על מה שקורה עכשיו במערכת חינוך. כמעט כל דבר עדיף על מה שקורה עכשיו. בית הספר לימד אותי בעיקר לשנוא ללמוד ורק בזכות כמה נסים יצאתי משם אזרח מתפקד (על זה בפעם אחרת). מטורף בעיניי שהמערכת כושלת חרף תקציב כה אדיר שמנותב אליה.
זה כמובן לא הסוף. בשלב שני הייתי מקדיש את י"א אך ורק לכישורי חיים: התנהלות כלכלית, חשיבה ביקורתית, אינטליגנציה רגשית וכו'. גם על זה בפעם אחרת.
*
אשמח לדעת מה אתם חושבים על תכנית ההתמחויות הזו, ובכלל על רעיונות יצירתיים אחרים.
- עוד רעיון יצירתי, הפעם בשדה הפוליטי: קופוזיציה!
- כך דיבור מסתייג וספקנות יכולים להציל את העולם
- עדכון על תכנית ההתמחות: זה עובד בשוויץ מצוין!
- אחד המגיבים מספר על 'הדבר הבא': תוכנית חברתית שמטרתה לגשר בין עולם האקדמיה לעולם התעסוקה ע"י הפעלת התמחויות של סטודנטים בשנה האחרונה של התואר.
מסכים לגמרי! אני מאמין שרוב התיכון לרוב התלמידים הוא מבוזבז.
הייתי פשוט מאמץ את מודל המכינות בשנת י"ב
אפשר להרחיב?
לקחת את מודל החינוך בדנמרק.כזה פשוט
הייתי מוסיפה לתוכנית הנהדרת לפחות ארבע שעות שבועיות של חינוך להתנהלות כלכלית נבונה במילניום השני (החל מריבית – החברה החדשה שלכם לחיים, ועד לאיך קוראים תלוש משכורת ולמה זאת עדיין משימה לא פשוטה להרבה אנשים).
לגמרי. הייתי מקדיש את י"א אך ורק לכישורי חיים: התנהלות כלכלית, חשיבה ביקורתית, יחסים וכיו"ב
תומר זה כל כך קול!!!! אהבתי את צורת המחשבה.
תומר, רעיון נהדר. ובכלל, ראוי לקדם חינוך פעלתני, שישפר גם את כושר המחשבה וגם את האוריינות (ראה גם כאן: https://nadavberman.com/2013/05/16). מעניין בהקשר זה לציין שבתנועת הקיבוץ הדתי היה נהוג בעבר לקיים בכיתה י"א 'חצי שנת עבודה' – השיקול היה אז לחזק את ענפי המשק של הקיבוצים בכח עזר צעיר, ולאו דוקא טיפוח יכולות הפרט, אבל למען האמת יכולה לצמוח לנוער ולחברה תועלת רבה מקיום של תקופת התמחות שכזו בזמן התיכון (שבוטלה בקבה"ד בזמנו בהשפעת אקדמיזציית-היתר שעבר החינוך הבית-ספרי הישראלי בכללו). בכדי שתהיה להתמחות כזו השפעה מתקנת גם על הלוז הבית-ספרי בשאר שנות הלימודים, כדאי לחשוב על דרכים שבהן המורים יקחו חלק כלשהו בהתמחויות הללו, ולו כמבקרים במקומות בהם תלמידיהם מתמחים.