מדוע חבריי בימין מתעלמים מהשחיתויות של נציגיהם?

עוד לפני שיצאנו, התחילו הצרות. ההכול-כלול הראשון ביטל את ההזמנה שלנו. אנחנו אומנם כבר שילמנו, אבל הם התחרטו. לטורקים פשוט לא הסתדר ששני גברים בהפרש גילים ניכר מגיעים יחד לנופש, התנצלה הסוכנת. היא הבטיחה שהתחליף משובח, ושתזרוק פנימה הנחה לאור מה שקרה. אולי הטורקים צדקו והרגישו את הסכנה מתקרבת. כי גם אותי הדאיג מה שעומד... Continue Reading →

יותר מ"מה, באמת כולם מושחתים?" השאלה ששואלים אותי הכי הרבה עכשיו היא "ממה אתה מתפרנס?" לפחות פעם ביום. לפעמים תשע. עזרו לי להמשיך ולפעול למענכם - דרך מימון המונים רשימת משלמי השכר שלי לאורך השנים: בתחתית הפוסט זה בסדר גמור. אני פשוט קצת עייף מלענות, אז מעכשיו יש פוסט! התשובה בקצרה: פרילנסריות, חסכונות, אופניים, אין ילדים,... Continue Reading →

12 סיבות להיות עיתונאי הזיק בעיניו של מי שאתה אומר לו במה אתה עוסק. בכל סירוב ליחצן אתה מרגיש כאילו הצלת לכל הפחות את יערות הגשם. היכולת לשפר, לעזור תכלס. לטרפד מינויים ועוולות. במקלדתך ובגרונך נסוך כוח אמיתי לתיקון עולם. השאילתה שתגיש לעתים (רחוקות אך קיימות) רבת עוצמה יותר מטלפון מראש הממשלה. האדרנלין שאוחז בך... Continue Reading →

הכנסת היא חבית נפץ. אני לא מתכוון להתגוששויות פוליטיות והתבטאויות פרובוקטיביות. אלו הסחות דעת. מסכי עשן. הדינמיט האמיתי הוא אלפי האינטרסים המצטופפים כולם תחת גג אחד. כל מי שמתרוצץ במשכן מרגיש שהוא בתוך אקווריום. אקווריום בו דחוסים יחד אנשים שחוטי השני היחידים שמחברים ביניהם הם שאפתנות וכוחניות. חלק מחברי הכנסת הם כרישים שמנסים לטרוף את... Continue Reading →