מתוך הדיאלוג "מנדלבליט" מאת אפלטון
המקום: כיכר החתולות, ירושלים
היועמ"ש: אי אפשר להפיל ראש ממשלה על מארזי סיגרים שקיבל!
סוקרטס: על מה כן?
היועמ"ש: משהו בסגנון תן וקח בוטה ומובהק. על שוחד!
סוקרטס: ואיך שוחד נראה?
היועמ"ש: נו אתה יודע, למשל כשפוליטיקאי מקבל במזוודה מאות אלפי שקלים
סוקרטס: ומה אם קונים לו מראש את מה שהיה קונה בעצמו במאות אלפי השקלים?
היועמ"ש: (מגמגם) אם לא ניתן משהו בתמורה – זו מתנה!
סוקרטס: וכלום נתניהו לא פעל למען מספק הסיגרים המכונה מילצ'ן?
היועמ"ש: אממ.. גילינו שהרים טלפונים שוב ושוב לבכירים בממשל האמריקאי למען הארכת הויזה שלו.. אבל טלפון זה בקטנה.
סוקרטס: ומה ייחשב בעיני אדוני כ"גדולה"?
היועמ"ש: אני יודע.. טובות הנאה!
סוקרטס: וכלום אין הוויזה מסייעת לטייקון זה שמרכז עסקיו במדינה המתכנה ארצות הברית?
היועמ"ש: כן.. ברור, אבל מרשי עשוי לנהוג באותה מידת נדיבות למען כל יהודי במצוקה!
סוקרטס: ובצדק. אך אמור לי, האם מנהיגכם ידוע בהושטת יד פרטנית? האם שולח הוא טלגרמות למען פשוטי עם?
היועמ"ש: *שותק*
סוקרטס: ובכן?
היועמ"ש: פחות
סוקרטס: אם כך, מדוע שלא תמליץ לפוליס להעמידו לדין?
היועמ"ש: …זה לא פשוט כל כך
סוקרטס: (מאבד סבלנות) כלום מסכים אתה שההאשמות חמורות? שהן מעידות על כך שלשכת קבלת ההחלטות החשובה במדינה מסואבת?
היועמ"ש: כלום לא שמעת שלא יהיה כלום – כי אין כלום!
סוקרטס: (מתעצבן) הגיוני שמי שיכריע בנושא הוא אתה, מקורבו של ראש הממשלה?
היועמ"ש: שמעתי מספיק. שומרים, קחו את השמאלן הזה מפה!
***
השאר תגובה