רואים שקוף – בלוג אקלקטי על שקיפות עצמית וציבורית
תמהיל קלאסי של החלפת עבודה, פרידה ובהלה מהתוכן ב-'יד 2' שיגר אותי בשנה האחרונה לשהות ארוכה מהרגיל בתחנת הביניים מעוררת-החשש: בית הוריי. המהלך דווקא נראה מבטיח. הופעות אורח קוצרות התשואות בסופי השבוע העידו על אפשרות לקמבק זוהר. אבל כשפסעתי פנימה הפעם חשתי במבטים מסוג שונה. לא אלו שזכה להם ג'ון טרבולטה בספרות זולה, אלא יותר... Continue Reading →
זה התחיל בזה שברוח העבודה החדשה רציתי ליצור טיזר לספר שכתבתי - 'המשכן'. התענגתי מהצילום, ואפילו יותר מהעריכה. מספיק שמעיפים סצנה, מוסיפים כתובית או מחליפים מוזיקה ומתקבלת גרסה חדשה לחלוטין. גיליתי סוף סוף אמנות רב-שכבתית שמתאימה במיוחד לשתי ידיים שמאליות (בתיכון התמקדתי בערבוב צבעים בזמן שכולם איירו עולמות מפורטים עד כאב) הקדימון: http://www.youtube.com/watch?v=hQ-jHyDn6-o כה נהנתי... Continue Reading →
הכנסת היא חבית נפץ. אני לא מתכוון להתגוששויות פוליטיות והתבטאויות פרובוקטיביות. אלו הסחות דעת. מסכי עשן. הדינמיט האמיתי הוא אלפי האינטרסים המצטופפים כולם תחת גג אחד. כל מי שמתרוצץ במשכן מרגיש שהוא בתוך אקווריום. אקווריום בו דחוסים יחד אנשים שחוטי השני היחידים שמחברים ביניהם הם שאפתנות וכוחניות. חלק מחברי הכנסת הם כרישים שמנסים לטרוף את... Continue Reading →
ווטסון, פקיד טקסני ממושקף שגילה עוולה שלטונית היסטורית, יצא לגמרי לבדו למלחמה שנמשכה עשור. הוא ניצח. מי הם אנשי חמשת האחוזים ולמה אני כל כך אוהב אותם? תומר אביטל - גרגורי ווטסון הוא אקטיביסט. הוא לא נועל סנדלים ואין לו קול משולהב: הוא פקיד טקסני ממושקף, ולמען האמת עושה רושם כמעט אדיש. מי שיתפתה לרושם... Continue Reading →
ממש במקרה נתקלתי במה שהוביל לכתבה חמודה על המשכן החלופי של הנשיא שהתפרסמה אמש. הסיפור מאחוריה עורר בי חשק להיזכר במאחורי הקלעים המשעשעים של כתבות אחרות ב"כלכליסט". אז הנה 5 סיפורים שהתגלגלו אלי, בצורה מפתיעה, ללא הפעלת מקורות: 1. המספרה הייתה סגורה אז ניסיתי סַפָּרית חדשה. בשעה שתלתלי האפרו שלי צנחו על הרצפה גילגלנו שיחה על מעון נתניהו... Continue Reading →
תומר אביטל התחפש לעוזר של שני ח"כים ושר אוצר אחד. זה הסתיים בנצחון גולני על המטכ"ל תומר אביטל מתייצב אצל שאמה־הכהן: הח"כ תקוע בפקקים הגעתי אל לשכת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה־הכהן (ליכוד), שהתעכב קצת בפקקים. בינתיים דחיתי בטלפון הזמנה לאירוע של שגרירות אוסטרליה, וסרקתי את לקט העיתונות כדי לראות כיצד כיכבו הוועדה והח"כ שלי... Continue Reading →
אכילה מהאדמה, שינה תחת כיפת השמים, ויתור על טכנולוגיה, סבון ואפילו אש. כתב מוסף "כלכליסט" הצטרף לחבורת לקטים ישראלית, חי ארבעה ימים כמו האדם הקדמון, והתחיל להרגיש פרימיטיבי רק אחרי שחזר הביתה תומר אביטל "סעיף צרכים ויציאות: אנחנו לא משאירים כלום בשטח, כולל נייר טואלט. תרגלו כריעה, כמו במזרח, ולא ישיבה. אפשר גם לנגב עם... Continue Reading →
אקדמאי אקטיביסט? קח שנה לחשוב. בחינם - מלגה מיוחדת של קרן סובה סקולרס הקנדית מציעה לצעירים מוכשרים מרחבי העולם חוויה בת שנה במונטריאול. כל שיידרשו הוא לחשוב, להתבטא ולהיפגש עם שועי עולם בתקווה שיום אחד יובילו שינויים עמוקים 24.1.2012 "ירד השנה שלג בירושלים?", שאל אותי ביל קלינטון. בחלומות הכי פרועים שבהם ניהלתי שיחות עם נשיא ארה"ב... Continue Reading →
לדף הייעודי שנפתח למיזם נשנושי שירה ויצירה לחצו כאן
כל שנה זה קורה. (כך לפחות מספרים לי. אני רק חצי שנה כתב כנסת, אבל אני משתמש דרך קבע בשורות כמו 'בשנים האחרונות', מדובר ב'אירוע חריג', או 'בעבר ניסו'. תודה לאל שקודמיי הזינו את מפלצת האינטרנט שמספקת לי נקודת יחס). מה שקורה זה ככה: הגיעה עונת התקציב והכתבים הכלכליים החלו לדלוק אחר 'חוק ההסדרים' אותו... Continue Reading →