לא עובר יום, לא עובר חוג בית שבו אני לא שומע את השאלה: "כולם מושחתים?". לרוב זה יותר קביעה: "כולם מושחתים!"
אבל יש לי חדשות בשבילכם: זה לא נכון.
אבל יש לי חדשות בשבילכם: זה לא נכון.
הסיפור הוא כזה: התשתית השלטונית שלנו גרועה; בישראל כדאי לחבר כנסת להעדיף את תאוות הלוביסט (כדי לדאוג לג'וב ביום שאחרי הכנסת), לסייע לחבר המרכז (בשביל הפריימריז), לשמור אמונים לראש מפלגה מסואב, לטייקון ולעצמו ולמשפחתו – על כל אלו הוא לא ישלם על כך מחיר. ומה ייצא לו מלעזור לציבור הרחב?
למה אני מתכוון? דמיינו כביש עתיר מהמורות – ברור שיהיו בו תאונות דרכים. אך אם תותקן מערכת תמרור, פסי האטה ואכיפה מוצלחת – התאונות יפחתו.
אז תפסיקו להגיד "כולם מושחתים" כי הכביש עליו נוסעים הפוליטיקאים שלנו תקוע במנהרה אטומה אחת ארוכה. לציבור אין מושג איך המדיניות שמתווים הנבחרים משפיעה עליהם עצמם ועל מקורביהם ואיך התקבלה – אז איזה סיכוי יש לנו?
תפסיקו להגיד "כולם מושחתים" מבלי לחקור את המהמורות שבכביש השלטוני: שומרי הסף – מרגולטורים ועד לממוני חופש מידע – לא עצמאיים ולכן ישרתו את הבוס לפני האינטרס הציבורי. גם אם זה מתנגש.
תפסיקו לומר שכולם מושחתים מבלי להבין כיצד המנגנון היום מעודד "מאכערים" לשרוץ בלשכות חברי הכנסת, וללחוש על אוזנם טרם הוועדות – באפס שקיפות. כיצד כל יועץ לשר יכול לשרת במקביל אינספור לקוחות בסודיות מוחלטת.
תפסיקו להגיד "כולם מושחתים".
הרי מדי קדנציה אנחנו מחליפים כמעט חצי כנסת, ועדיין הדמוקרטיה הישראלית הופכת את רובם לבובות של קבוצות לחץ. הם אולי ייזכרו בנו בהמשך, בנאום מול ועדת השחרורים של בתי הסוהר.
תפסיקו להגיד "כולם מושחתים" כי האמירה הזאת מסוכנת. היא משתקת. היא מעודדת אדישות. כמעט בכל חוג בית ובכל הרצאה יזרוק מישהו: "כולם מושחתים!", ויבטל את כל מה שכל כך רבים נאבקים לתקן, לרוב על חשבון זמנם וכיסם.
ואם זה לא מספיק, "כולם מושחתים" גם מוריד את הציפיות שלנו לשלולית ומעניק לפוליטיקאים פטור. הרי אם היינו אומרים במקום "כולם מושחתים" משפט כמו "הממשלה מסרבת להעביר חוקי שקיפות" – היה מה לעשות בנושא. מה אפשר לעשות מול "כולם מושחתים"?
ומעבר להכל: האמירה הזו שגויה. הרי רובם המוחלט לא הולכים לכלא. נכון?
אז תפסיקו להגיד "כולם מושחתים". רוב הנבחרים הם כמוני וכמוכם, אנשים שפועלים לפי תמריצים, וכפי שאתם מבינים התמריצים האלו גרועים. בגלל זה לא משנה למי תצביעו – תקבלו אותו דבר: תאונות דרכים.
וזה אומר שגם אם אין שחיתות – יתקבלו החלטות גרועות. ואנחנו? נישאר אדישים. למה? כי הרי "כולם מושחתים".
לכן הגיע הזמן להיגמל מהביטוי.
רוצים סלוגן אחר? "איפה שאין שקיפות – יש שחיתות". שקיפות היא זו שיוצרת כללים, מנפיקה קריטריונים. שקיפות מוודאת שאף אחד לא מעל החוק. החדרתה למסדרונות השלטון תשדרג את התשתית פלאים.
אתם מוזמנים לעזור לנו דרך חבירה לכלי התקשורת הציבורי שאנו מקימים- שקוף. תמיד יהיו נהגים גרועים, אבל בואו נתקן יחד את הכביש.
בונוס: הציצו בדף הסרגל שלנו. יש בו רק חדשות טובות
–
- טור חשוב מקביל: שכחו שמאל-ימין: היו דמוקרטים
- טור קריטי שלישי: כך ניסוח מסתייג יכול להציל את העולם
- פורסם בגרסה קצת אחרת ב"גלובס"
תומר, אני מאד מאד מעריך אותך. מעריך, מוקיר, מעריץ (אולי עריצות פחות מתאים 🙂 ) ואוהב.
אני חושב שפה אתה קצת תמים. שקיפות חשובה, והיא היסוד להתנהלות תקינה, אבל המערכת שלנו כל כך רקובה, שאני לא בטוח שיש טעם לתקן. לדעתי אין טעם לתקן, פשוט להרוס, לא להשאיר אבן על אבן, ולבנות מחדש.
תודה על התגובה אסף